אקלים גן הוא גורם מרכזי המשפיע על תחושת שייכות, מסוגלות ואוטונומיה שהינם צרכי יסוד בהתפתחות ילדים (משרד החינוך, 2010).
הגננת הינה דמות מרכזית בפיתוח אקלים מיטבי בגן, ועבודה עם בובות תיאטרון יכולה לסייע לה בפיתוח אינטראקציה בינאישית וקבוצתית שתקדם אקלים זה.
קיימים דיווחים רבים על שימוש שנעשה בהצלחה בבובות תיאטרון לצרכים קליניים ותקשורתיים. בשל היותן כלי השלכתי רב עוצמה ילדים יכולים לזהות בבובות את עצמם, אך בו בעת לחוש, כי הם אינם זהים להן, באופן כזה הם יכולים לבטא באופן חופשי רגשות ומחשבות מבלי לחוש אשמה ופחד (קופר-קיסרי, 2009).
ההנחה העומדת בבסיס המודל היא כי ילדים משליכים את רגשותיהם, משאלותיהם ורצונותיהם לתוך סיטואציה המומחזת עם בובות וכך מתמזג העולם שמביאה עמה הבובה עם והתכנים הרגשיים הצפים אצל הילד. החוויה השלמה שנוצרת מופנמת והופכת להיות משאב העומד לרשות הילד (זקס, 1979).
במסגרת המודל נעשה שימוש בחמשת העקרונות הראשונים של הלמידה המתווכת (קליין, 2008), המקבלים פירוש ייחודי בעבודה עם בובות תיאטרון (רמר, 2012).
בשלב הראשון של התהליך הגננת ממחיזה סיטואציה של קונפליקט מחיי הגן תוך שינוי מאפייניי הדמויות ושמותיהם. במהלך ובעקבות ההמחזה מתקיים עם הילדים דיאלוג בן 4 שלבים אשר בסיומו הם מתבקשים להציע הצעות לפתרון הבעיה שהועלתה.
הרחקה של הסיטואציה מ"כאן ועכשיו" ומהקשר של ילדים ספציפיים מעודדת שיח עם הילדים באווירה רגועה תוך גילוי אמפטיה, והתייחסות של כבוד.
בדיאלוג שמתקיים ממלאת הגננת שני תפקידים בו זמנית: האחד הוא זה המיוצג דרך הבובה, והשני הוא תפקיד המתווך מבחוץ. תפקיד כפול זה מאפשר לה לפתח דעות ונקודות ראיה שונות ובכך להרחיב את ההתבוננות על הסיטואציה שלה ושל הילדים .
עבודה עם המודל "בובה של גן" הינה התנסות חדשה ולא שגרתית בחיי הגן המיוחד והרגיל . התנסות זו פותחת צוהר להתבוננות על הצלחות ועל כישלונות אישיים ללא איום על הדימוי האישי או החברתי של הילדים. דרך הדיאלוג עם הבובות בשפה החווייתית, נעשית עקיפה של מחסומי מילים, ויש אפשרות לחשיפה של חולשות, קשיים וכאב בדרך לא מאיימת.
ההרצאה תלווה בסרטון קצר המדגים את המודל דרך עבודה בגן הילדים.
המודל נימצא בתהליך להיכלל בספר התכניות של משרד החינוך.
מקורות:
זקס, ר` (1979). תיאטרון בובות כמכשיר טיפולי בחינוך. ירושלים: משרד החינוך והתרבות, המזכירות הפדגוגית, המחלקה לחינוך מיוחד.
משרד החינוך (2010). עשייה חינוכית בגן הילדים – קווים מנחים לצוות החינוכי. ירושלים: האגף לחינוך קדם יסודי.
קופר-קיסרי, ס` (2009). מה עוזר לי שקשה לי. הד הגן, ד, 61-52.
קליין, פ` ש` (2008). מאפייני האינטראקציה החינוכית התיווכית והשפעותיהם על ילדים בגיל הרך. בתוך פ` ש` קליין וי` ב` יבלון (עורכים), ממחקר לעשייה בחינוך לגיל הרך (עמ`113-91). ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
רמר, ר` (2012). השפעתה של תכנית התערבות בשילוב בובת תיאטרון על אסטרטגיות התיווך של מתווכות, ועל הנעה ללמידה והישגים בתחום ניצני אוריינות של ילדי גן בחינוך המיוחד ובחינוך הרגיל. חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה". בית-הספר לחינוך אוניברסיטת בר-אילן ר"ג.