המחקר התמקד בזירת גן הילדים כארגון ובדרכי ההנעה בהן נוקטת מנהלת הגן כדי להניע את הצוות לביצוע יעיל. ההנחה שעמדה בבסיסו היא שגן הילדים מהווה זירה ארגונית בעלת מאפיינים ייחודיים, ושהקונטקסט המקצועי הייחודי של מנהלת הגן יוביל לזיהוי גורמים ודרכי הנעה שונים מאלה שעלו מחֵקֶר דרכי הנעת עובדים בארגונים. זאת, משום שהוא מאגד בתוכו מספר רכיבים מהותיים היוצרים את השוני: עבודה במבנה ארגוני מבודד ומורכב, עמימות בהגדרת התפקיד, פערים מקצועיים, סמכויות ניהול ותגמול מוגבלות, מאפייני תפקיד סותרים ותקשורת בלתי ישירה.
מטרות: המחקר התחקה אחר דרכי ההנעה בהן משתמשות מנהלות על מנת לגרום לחברות הצוות לבצע את עבודתן ביעילות, בחן את השיקולים העומדים מאחורי החלטותיהן כמנהלות להשתמש בדרכי ההנעה השונות וכן, את האופן שבו תופסות חברות הצוות את דרכי ההנעה של מנהלות הגן.
המערך המחקרי הוא "חקר מקרה, רב-מקרים", שבו 'גן הילדים' מהווה יחידת ניתוח, 'המקרה'. במחקר השתתפו 11 מקרים. איסוף הנתונים התבצע באמצעות תצפיות, ראיונות מובנים למחצה וניתוח מסמכים.
הממצאים העיקריים מצביעים על ארבע דרכים עיקריות בהן נוקטות מנהלות כדי להניע את צוות הגן לתפקוד יעיל: הנעה באמצעות התקרבות בין-אישית, על ידי קיום אינטראקציה הדדית אישית וקרובה, הבעת אכפתיות ותמיכה אישית והצנעת התפקיד הניהולי; הנעה באמצעות בניית שיתוף, על ידי שיתוף חברות הצוות בתהליכי קבלת החלטות ובהובלת תהליכי שינוי; הנעה באמצעות העצמה מקצועית, על ידי הענקת משמעות פדגוגית לתפקיד הסייעת במטרה לשפר את תדמיתה המקצועית, תמיכה בהתפתחות מקצועית והענקת אוטונומיה לסייעת ולגננת המשלימה והערכת ביצוע, על ידי מתן משוב והבעת הערכה אישית ופומבית.
למחקר תרומה תיאורטית בעצם הרחבת המסגרת המושגית הממוקדת בדרכים להנעת עובדים בכלל ובזירת גן הילדים כארגון ייחודי בפרט. ברמה היישומית, המחקר זיהה דרכי הנעה התורמות ליעילות הגן כארגון ולהבנת השיקולים שביסוד בחירת דרכי ההנעה. תובנות אלה יסייעו למוסדות ההכשרה ולמערך הפיקוח והליווי המקצועי להגדיר באופן ברור יותר את רכיב הנעת העובדים כחלק מתפקידה של מנהלת הגן.