הגננת כדמות התקשרות – תפיסות של גננות העובדות עם ילדי עובדים זרים

המחקר הנוכחי התבסס על מתודולוגיה איכותנית מתוך תפיסת עולם פנומנולוגית והתמקד בחקר תפיסתן של גננות העובדות עם ילדי עובדים זרים את היותן דמות התקשרות עבורם. כ- 15 גננות רואיינו באמצעות ריאיון חצי מובנה. ניתוח הראיונות הניב שלושה ממצאים מרכזיים, כדלקמן: (1) הגננות תיארו את הקשר עם הילדים כקשר התקשרות הכולל סיפוק פונקציות התקשרות בסיסיות של "בסיס בטוח" ו"חוף מבטחים". (2) הגננות התאפיינו בתפיסה אמביוולנטית באשר לתיאור הקשר עם הילדים כקשר מפצה. מחד, טענו כי לא ניתן להגדיר את טיבו של הקשר כמפצה, וכי היו מבססות קשר רגשי מסוג זה בכל מסגרת חינוכית בה היו עובדות ללא קשר למאפייני הילדים. מאידך, לאורך הראיונות הן הדגישו את חשיבות הקשר הרגשי שלהן עם הילדים לאור התנאים הייחודיים בהם הם גדלים. הגננות סיפרו על תחושת מוצפות, שחיקה ועומס רגשי ועל מחויבות ואחריות רבה מן הרגיל. (3) תפיסה אמביוולנטית של הגננות את הקשר שלהן עם ההורים. מחד, הגננות סיפרו על תחושות שליליות בקשר עם ההורים והעבירו ביקורת על אי מעורבותם בגן ועל תפקודם ההורי. מאידך, הגננות הביעו אמפתיה והבנה למצבם.

כיוון שמרבית המחקר שעסק בבחינת הקשר הרגשי בין דמות חינוכית לילד התרכז בהשפעותיו על התפתחות הילד ועל תפקודו בביה"ס, יש בכוחו של מחקר זה לשפוך אור על תפיסותיהן הסובייקטיביות של הגננות באשר לקשר זה. יתרה מכך, מחקר זה מעשיר את ההבנה ומספק תובנות חדשות באשר לכוחו המפצה של הקשר גננת-ילד.

מקורות:

נתן, ג. (2010). ילדי עובדים זרים ומבקשי מקלט בישראל. ירושלים, הכנסת מרכז מידע ומחקר.

שגיא-שורץ,א. וג'יני,מ. (2008). מעגלי ביטחון רגשיים-חברתיים בין ילדים למורים במסגרות חינוך. ממחקר לעשייה בחינוך לגיל הרך (67-89). ירושלים.

Cassidy, J. & Shaver, P. R. (2008). Handbook of attachment: Theory, research, and clinical applications. New York, NY: The Guilford Press.