המחקר הנוכחי בדק את חוויתיהם של ילדים בגילאי 4-6 ממבצע "צוק איתן".
מחקרים מצביעים על כך שילדים, החשופים לאירועים טראומטיים, בייחוד ילדים צעירים, נמצאים בסיכון גבוה ללקות בפוסט טראומה (PTSD) ובהפרעות קשורות נוספות
( Scheeringa & Zeanah, 2008; Cohen & Gadassi, 2009). בהתאם לכך נבדקו ילדים בגיל הרך במספר מחקרים כמותיים קודמים, באמצעות מילוי שאלון אודות מצבם, על ידי הוריהם או מטפלים אחרים של הילדים.
ייחודיותו של המחקר הנוכחי הינובתפיסת ילדים בגיל הרך כאינפורמנטים חשובים אשר ביכולתם לספק מידע אוטנטי ובעל משמעות אודות תפיסותיהם, רגשותיהם וחוויותיהם (דיין, 2007), כמו גם בשילובן של מתודולוגיות איכותניות וכמותיות לבחינת חוויות ילדי הגן ממבצע צוק איתן בדרום הארץ.
במהלך החודשים דצמבר 2014 עד פברואר 2015 (בין 4-6 חודשים לאחר אירועי מבצע צוק איתן ) רואיינו 240 ילדים בגילאי 4-6 ראיון פתוח אודות חווותיהם ממבצע צוק איתן, במהלכו התבקשו לצייר את המרחב המוגן שלהם. בנוסף, ההורים והגננת מילאו שאלון PTSD לילדים צעירים (שרינגה, 1995). הילדים והוריהם התגוררו בערים שונות בדרום הארץ: אשדוד, אשקלון, קרית מלאכי, קרית גת, שדרות, גדרה והסביבה. ממצאי השאלונים נמצאים בימים אלו בתהליכי עיבוד מתקדמים.
מניתוח ראשוני של הממצאים עולה כי לילדים מערך מורכב של תפיסת האירועים מקיץ 2014 בדרום מדינת ישראל. ראשית, הילדים התייחסו לחוויות מזמן המבצע עצמו, הסיפורים שהילדים בחרו לספר נסובו ברובם סביב זמן האזעקה והמתרחש במהלכה. נראה כי זמן האזעקות נחווה כקריטי עבור הילדים ונתפס כאירוע מאיים, ללא יכולת להפעלת שליטה. כמו כן, מניתוח ממצאים ראשוניים עולה כי ניתן לסווג חוויות אלו להיבטים הקשורים בעשייהdoing) ) לעומת חוויות הקשורות ברגשות (being ) של הילדים.
שנית, הילדים שיתפו בדרכי התמודדות שלהם בעקבות מבצע "צוק איתן" ובתגובותיהם אשר כללו תיאור של סיוטי לילה, המנעויות מסוגים שונים ותפיסת האויב.
ממצא נוסף ומשמעותי הינו יחס הסביבה החינוכית של הילדים, בייחוד הגננות כלפי עיסוק בתכנים הקשורים למבצע "צוק איתן". חלק מהגננות שידרו לילדים, ולהוריהם כי אין טעם לדון באירועי הקיץ מתוך נימוק שהדבר היה כבר מזמן ולכן אינו קשור למציאות העכשווית של הילדים. רוב הגננות הביעו התנגדות נחרצת לשתף פעולה עם תכני המחקר. ממצא זה מהווה נדבך נוסף בהבנת השפעת הסביבה על דרכי התמודדותם של הילדים, כפי שתוארו לעיל בקצרה.
ממצאי המחקר מעלים תובנות על תפקידם המכריע של ילדים בגיל הרך כאינפורמנטים ישירים, דווקא סביב אירועי דחק.
מקורות:
דיין, י. (2007). הכשרת מחנכים ומחנכות לגיל הרך: הפרספקטיבה של ילדים וילדות בגן. ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים.
Cohen, E. & Gadassi, R. ( 2009). Posttraumatic Stress Disorder in Young Children
Exposed to Terrorism: Validation of the Alternative Diagnostic Criteria, Journal of Child & Adolescent Trauma, 2: 4, 229 — 24.
Scheeringa, M. S., & Zeanah, C. H. (2008). Reconsideration of harm’s way:
Onsets and comorbidity patterns of disorders in preschool children and their caregivers following Hurricane Katrina .Journal of Clinical Child & Adolescent Psychology, 37, 508–518.