טיפוח ניצני אוריינות בקרב ילדים על הספקטרום האוטיסטי בגן הילדים

מטרת המחקר ושאלת המחקר: מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את היעילות של תכנית לטיפוח ניצני אוריינות המותאמת לתלמידים על הספקטרום האוטיסטי ברמות תפקוד שונות בגן הילדים. שאלת המחקר המלווה את העבודה הינה: האם תכנית התערבות מותאמת, המבוססת על תכנית הלימודים הרגילה, תוביל לשיפור במיומנויות הקדם אורייניות הבאות: הבנת מסר גלוי של סיפור, כתיבה ילדית, מודעות פונולוגית, זיהוי ושיום אותיות.

יש לציין כי תכנית ההתערבות מבוססת על תכנית הלימודים "תשתית לקראת קריאה" תכנית לגן הרגיל בחינוך הממלכתי והחינוך הממלכתי דתי ( לוין, 2007), ואבני הבניין של התוכנית הם: קריאה חוזרת (כל ספר במשך שבועיים) תוך שימוש בעזרים ויזואליים, התאמה מילולית לרמת הילדים ודגש על האותיות המרכיבות את כותרת הסיפור, זאת כדי לעודד מודעות פונולוגית, זיהוי ושיום אותיות ולפתח ניצני אוריינות.

מסגרת תיאורטית : סקירת הספרות מתארת את חשיבות האוריינות בגיל הרך. בהמשך מציגה מאפיינים כוללים של ילדים על ספקטרום האוטיסטי, בהלימה להגדרות העדכניות של ה- 5-DSM (APA, 2013), לצד דגש על הגורמים המקשים על ילדים בספקטרום להתקדם בתחום האורייני, כגון תפקודים ניהוליים, תיאוריית המיינד וקוהרנטיות מרכזית. בסוף הסקירה מוצגות תכניות שפותחו עבור ילדים בספקטרום בתחום האוריינות.

מתודולוגיה ותיאור המחקר: במחקר זה היה שימוש בשתי סוגות מחקר, מחקר כמותי ומחקר איכותני. בשיטת המחקר הכמותי היה שימוש בעקרונות המחקר היחיד (Single Subject Design) עם מדידות לפני ואחרי ההתערבות (אך ללא מדידות במהלך ההתערבות). הליך המחקר כלל מבחן קדם שמדד את מיומנויותיהם הראשוניות של הילדים, לפני הפעלת תכנית ההתערבות ומפגש נוסף בו נערך מבחן פיבודי (Dunn & Dunn, 1997) לקבלת נתוני רקע אודות הילדים בתחום המילולי. לאחר מבחנים אלו הופעלה תכנית ההתערבות במשך חודשיים. לאחר תכנית ההתערבות נעשתה מדידה נוספת, מבחן בתר, הזהה בשאלותיו למבחן הקדם. במחקר נמדדו הפרמטרים הבאים: הבנת הטקסט ולשון הספר, מודעות פונולוגית- קשר בין צליל לאות, ידע אותיות- זיהוי ושיום אותיות וכתיבה ילדית ע"פ עקרונות הכתיבה של טולצ`ינסקי (Tolchinsky, 2003).

הממצאים: תוצאות המחקר הראו התקדמות בשני תחומים עיקריים - הבנת הנקרא וכתיבה ילדית. בתחום של מודעות פונולוגית, שני נבדקים כלל לא הראו התקדמות. בתחום של זיהוי ושיום אותיות נצפתה ההתקדמות הקטנה ביותר, כאשר עיקר השיפור היה סביב שיום של אותיות סופיות. לסיכום, מממצאי המחקר ניתן לראות כי התוכנית סייעה לילדים להבין את ההתנהגויות של הדמויות וסייעה בהבנת הספר בצורה כוללנית ורחבה יותר. בנוסף, הילדים שיפרו את איכות הכתיבה הילדית, את יכולת ההבנה וההבעה של מבעים, משפטים פשוטים ומורכבים. בנוסף, ניתן לראות כי בעקבות התוכנית הילדים קיבלו כלים להבנה והתמודדות עם ספרים חדשים ונתנה להם תשתית אוריינית איתנה.

חשיבות המחקר והשלכותיו: לרוב, ילדים על הספקטרום האוטיסטי הינם תת משיגים בתחום האקדמי , עם קשיים רבים בהבנת הנקרא. ההנחה היא כי הבסיס לקושי נמצא כבר בשלב בו מתפתחים ניצני אוריינות (Bishop & Snowling, 2004). החשיבות של המחקר הנוכחי היא בחינת היעילות של תכנית התערבות בתחום האוריינות. מטרתה של התוכנית לקדם את היכולות האורייניות, בכדי לפתח מיומנויות עתידיות בתחום הבנת הנקרא בקרב ילדים על הספקטרום האוטיסטי. בנוסף, הגוף המחקרי העוסק בניצני אוריינות מצומצם, הן בקרב ילדים על ספקטרום האוטיסטי בכלל ובגן הילדים בפרט, ועל כן יש חשיבות להרחיב את גוף הידע הקיים.

מקורות:

American Psychiatric Association (APA). (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th edition). Washington, DC: Author.

Bishop, D. V. M., & Snowling, M. J. (2004). Developmental dyslexia and specific language impairment: Same or different? Psychological Bulletin, 130, 858-886.

לוין, א` וחב`.(2007). תשתית לקראת קריאה וכתיבה בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי. משרד החינוך המזכירות הפדגוגית . האגף לתכנון ולפיתוח לימוד.