יכולות דקדוק, אוריינות ושיח בעברית אצל ילדים דו-לשוניים בגילאי 5-6: מחקר אורך

מחקר זה התמקד בידע העברית של עשרים ילדי הארץ, בני 5-6, ממיצב בינוני-גבוה. מחציתם - דוברים חד-לשוניים של עברית כלשון אם, ומחציתם - דו-לשוניים. הילדים הדו לשוניים נולדו בישראל. ואולם, הם לא רכשו את העברית באופן סימולטני עם הרוסית, אלא באופן רצוף בגיל שלוש, עם הכניסה לגן העירוני, לאחר שנחשפו לרוסית מלידה בשיח הביתי. לפיכך, הם עונים על ההגדרה של "דו-לשוניות רצופה מוקדמת בילדות", שבו מתחיל גיל תחילת הרכישה בין שנה לארבע שנים Schwartz, 2004)). סוג זה מאופיין בתהליכי רכישה ייחודיים, שאינם קיימים בדו-לשוניות סימולטאנית, והשונים מאלו שנצפים לאורך זמן אצל מבוגרים, המתמודדים עם דו-לשוניות עוקבת, כגון: הפרעת ברכישת הדקדוק, הנובעת מאילוצי לשון האם. דו-לשוניות רצופה מוקדמת בילדות מעניינת למחקר עקב ייחודה מבחינת גיל תחילת הרכישה, ומיעוט המחקרים שנעשו באוכלוסיה זו בכלל (Unsworth & Hulk, 2009), ובעברית בפרט (Schwartz & Katzir, 2012;). במחקר המוצג הושוו יכולות הדקדוק, האוריינות והשיח הנרטיבי בעברית ומידת התפתחותן אצל הילדים החד-לשוניים לעומת הדו-לשוניים, בשלושה מועדים לאורך שנת לימודים בגן. הידע הוערך בהקשרים טקסטואליים שונים, שכללו: שיחה מובנית, שני סיפורים ברצף ושחזור-סיפור, ודרכם נאמדו: אורך הטקסט, שגיאות הדקדוק, היכולות האורייניות, היכולות הנרטיביות, וההערכה של ארגון הטקסט ולכידותו. הממצאים הצביעו על פערים בין הילדים בעברית בדקדוק, באוריינות, ביכולות השיח ובאורך הטקסט. אלו הצטמצמו לקראת סוף השנה באוריינות ובשיח, אך לא בדקדוק. במקביל, הראו הממצאים התקדמות אצל הילדים החד-לשוניים באוריינות ובארגון הטקסט לאורך השנה; בעוד שהילדים הדו-לשוניים כמעט ולא התקדמו באופן מובהק ביחס לעצמם בין שלושת מועדי המחקר. הממצאים מצביעים, לפיכך, על דפוס רכישה שונה של הדקדוק לעומת האוריינות בעברית, ועל קצב התפתחות אחר של כל קבוצה ביחס לעצמה. הממצאים גם מעידים על האילוצים, שמציבה טיפולוגית שפת האם השונה ברוסית על הפנמת הדקדוק בעברית, אצל ילדים, המתמודדים עם דו-לשוניות עוקבת. ועם זאת, מפאת גילם הצעיר, סביר, כי עם השנים, ובהינתן חשיפה מספקת לעברית, יצמצמו הילדים הדו-לשוניים את הפער בכל היבטי השפה, וישלטו בה כבלשון ילידית.

מקורות:

Schwartz, B. D. (2004). Why child L2 acquisition? In J. Van Kampen & S. Baauw (eds.), Proceedings of Generative Approaches to Language Acquisition 2003 (47-66). Utrecht, The Netherlands: LOT Occasional Series.

Schwartz, M. & Katzir, T. (2013). Depth of lexical knowledge among bilingual children: the impact of schooling. Reading and Writing, 25:8, 1947-1971.

Unsworth, S., & Hulk, A. C. J .(2009). Early successive bilingualism: distinguishing the relevant factors. Zeiitschrift fur Sprachwissenschaft ,28, 69-77.