מטלות חזרה כסמנים קליניים פוטנציאליים לאבחון לקות שפה ספציפית(SLI) באוכלוסיה דו-לשונית בגיל הגן

נטליה מאיר שרון ערמון-לוטם
אוניברסיטת בר אילן

גננות נדרשות לא פעם להחליט האם להפנות ילד דו לשוני המראה קושי לאבחון. גם כאשר מגיע ילד דו לשוני בגילאי הגן לאבחון, לא תמיד מצויים בידי הקלינאית הכללים המתאימים לכך. מטלות חזרה מעריכות זיכרון עבודה מילולי, אשר כבר דווח כאזור של חולשה בילדים עם לקות שפה (1). מטלות חזרה עוזרות לאבחן בין ילדים חד לשוניים עם ובלי SLI , לדוגמא: זכירת ספרות קדימה (FWD)(2), חיקוי מילות תפל (NWR)(3) ו- חיקוי משפטים (SRep)(4).המחקר הנוכחי נועד לבחון זיכרון עבודה מילולי של ילדים דו-לשוניים ולהעריך את תוקף אבחון של מטלות חזרה בילדים דו-לשוניים.

ארבע קבוצות של ילדים בגילאי 5;5-6;7 (M=72.0 חודשים; SD=2.63) השתתפו, 144 ילדים דו-לשוניים דוברי רוסית-עברית (27 עם SLI) ו- 52 ילדי חד-לשוניים דוברי עברית ( 14עם SLI). כל הילדים עמדו בקריטריוני הפסילה ל-SLI (5). הקבוצות הותאמו לפי גיל, מעמד חברתי-כלכלי ו-IQ לא מילולי, והדו-הלשוניים הותאמו לפי אורך חשיפה לשפה העברית (M=37.25 חודשים; SD=19.98). מיומנויות השפה הוערכו גם בL1 וגם- L2. ילדים עם SLI דווחו כבעלי היסטוריה של SLI וציון LP (מיומנות השפה) מתחת לנורמה (לילדים דו-לשוניים עם SLI (biSLI) היו ציוני מיומנויות שפה הנמוכות בשתי השפות).

שלוש מטלות חזרה שומשו בעברית: זכירת ספרות קדימה (FWD),חיקוי מילות תפל (NWR) וחיקוי משפטים (SRep).

התוצאות שלנו מראות כי ההשפעה של SLI נצפתה לכל שלושת מדדים. לא נמצא הבדל מובהק בין ילדים חד לשוניים ודו-לשוניים עם SLI. לבסוף, אנו הערכנו את כוח הניבוי של שלושת האמצעים לסינון ילדים עם SLI: הדיוק הדיאגנוסטי (שנמדד על ידי AUC) היה ,FWD=0.849 NWR=0.840,SRep=0.992 באוכלוסיה חד לשונית, FWD=0.786, NWR=0.894 ,SRep=0.970 באוכלוסיה דו לשונית.

אנו מרחיבים את הטענה וקובעים כי גם לילדים דו-לשוניים עם SLI יש קושי עם זכרון עבודה מילולי.התוצאות מצביעות שדו-לשוניות אינו גורם מכביד עבור ילדים עם SLI . ממצאי המחקר הנוכחי מראים כי מטלות חזרה, חיקוי משפטים (SRep) בפרט, הוכחו כבעלי תועלת לאבחון לקות שפה ספציפית(SLI) .

מקורות:

Montgomery, J.W., (2002). Understanding the Language Difficulties of Children With Specific Language Impairments: Does Verbal Working Memory Matter? American Journal of Speech Language Pathology, 11(1), 77-91.
Archibald, M.D., & Gathercole, S.E., (2006). Short‐term and working memory in specific language impairment. International Journal of Language & Communication Disorders, 41 (6), 675-693.
Bishop, D. V. M., North, T., & Donlan, C. (1996). Nonword repetition as a behavioral marker for inherited language impairment: Evidence from a twin study. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 37 (4), 391-403.
Conti-Ramsden, G.M.,Botting, N.F. & Faragher B. (2001). Psycholinguistic markers for specific language impairment (SLI). Journal of Child Psychology and Psychiatry, 42(6), 741-8.
Leonard, L. B. (2000). Children with Specific Language Impairment. Cambridge, MAs: MIT Press.









Powered by Eventact EMS