מחקר זה מבקש להכיר את תפיסות הסיכון והמוגנות של ילדים וילדות חרדים בגיל הרך. הוא התקיים בירושלים, בשיתוף 32 ילדים חרדים. ריבוי הילדים בחברה החרדית, כשבעה ילדים בממוצע למשפחה (הלמ"ס, 2011), הוא ערך ומאפיין תרבותי. עם זאת, עקב חשיפה מועטת של החברה החרדית לעולם האקדמי, קיימים מעט מאד מחקרים על ילדים בחברה החרדית (פרידמן, 1991). מרבית הילדים שהשתתפו במחקר נמנים על הציבור ה"ליטאי", זרם פתוח יחסית בהשוואה לזרמים החסידיים: פחות מחמירים בהפרדה המגדרית, דוברי עברית (ולא יידיש) ומחזיקים בביתם מחשב (ללא אינטרנט). החוקר, שנמנה עם הציבור הדתי-לאומי, נדרש לאתר הורים שיסכימו שילדיהם ישתתפו במחקר. הוא פנה לאנשי קשר חרדים המוכרים לו מעבודתו בעבר עם חרדים והללו סייעו לו באיתור הורים מתאימים. המשך הגיוס נעשה בעזרת ההורים עצמם, באמצעות "כדור שלג". מרבית ההורים שהשתתפו במחקר גילו עניין רב ושיתפו פעולה.
בין גורמי הסיכון השכיחים היו נפילה, סכנת פציעה, אי ציות להוראות ההורים, וכן הכביש הוצגו כמסכנים ילדים. כדברים שמגנים על ילדים עלו: משחק, הנאה ממשחק, הצלחה בביצוע פעולות או הבית. ממצאים מסוימים היו מעוגנים בקונטקסט התרבותי והדתי של הילדים (גולוס ועמיתיה, 2014; רואר-סטיראר 1999).
כך, ילד (5) תיאר כסכנה נפילה של בננה הקדושה ב"קדושת שביעית" (שנת שמיטה) על הקרקע. על פי ההלכה, פירות הגדלים בשנת שמיטה נחשבים כקדושים ואין להשליכם לפח רגיל או להשחיתם. אחר (5) תיאר כסכנה גוי החוטף יהודים. כמגן ובטוח עלו מצוות "השבת אבידה" ואיש החובש לראשו "כובע של חסיד". אבא, אמא ואלוקים, לא קיבלו כל איזכור בתשובות הילדים. ממצאים אלו מדגישים את התרומה הפוטנציאלית של עריכת מחקרים בחברה החרדית להכרת עולמם הייחודי של ילדים. אלו יוכלו לסייע לאנשי מקצוע בתחום החינוך והטיפול ולהשפיע על קובעי מדיניות בגיל הרך.
ביבליוגרפיה
גולוס ע., שריד מ., יוכמן א., וינטראוב נ. (2014). השפעת גורמים סביבתיים על התפתחות בנים מגנים חרדיים בישראל. כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק, 23(1). 326-342.
פרידמן מ. (1991). החברה החרדית. מקורות, מגמות ותהליכים. מכון ירושלים לחקר ישראל: ירושלים.
רואר-סטריאר ד. (1999). החשיבות של ההקשר התרבותי בהערכת איכותן של מסגרות הטיפול בילדים. חברה ורווחה, י"ט(1), 67-53.