אינטרטקסטואליות וספרות ילדים

Intertextualité - אינטרטקסטואליות, מושג שטבעה בשנות השישים של המאה העשרים ז`וליה קריסטבה, בלשנית, סמיוטיקאית ופסיכיאטרית לילדים, בעקבות תפיסותיו התיאורטיות בבלשנות ובספרות של מיכאיל באחטין. בעוד שהתפיסה המסורתית דיברה על סופר שכותב לקוראים יצירת אמנות חד-פעמית, התפיסה על אודות אינטרטקסטואליות שהציעה קריסטבה (Kristeva, 1968) היא שכל טקסט הוא ביטוי לספיגה מטקסטים קודמים, ולטרנספורמציה שלהם. לפי תפיסה זו, התרבות נבנית מעשה של אריגה מחוטים שבהם כבר נעשה שימוש בעבר. בתפיסתה, איטרטקסטואליות היא תופעה תרבותית סמיוטית חובקת-כול: המפגש שלנו עם כל ייצוג תרבותי הוא ביטוי לייצוגים תרבותיים כאלה ואחרים שכבר היו לפניו. לפיכך, בעת מפגש ביצירה אנושית (שיר, סיפור, ציור או אפילו התבוננות בחפץ, כלי תחבורה ועוד) ההתייחסות שלנו יוצאת מהאובייקט שהוא מושא ההתבוננות (הטקסט בו קוראים, השיר ששומעים, האיור שרואים) למסע דיאלוגי במרחבים תרבותיים חסרי גבולות (Allen, 2000). לשם כך - הקורא נתבע לגמישות, פתיחות, הקשבה, ולנכונות לראות ולשמוע את היצירות הללו תוך קשב מיוחד לשפתה של כל אחת, ולתת להן לדובב את המרווחים שביניהן. הבנת הטקסט או התופעה ופרשנותם נוצרת באמצעות "נדידה" בין טקסטים שונים, והתבוננות ביחסי הגומלין שנרקמים ביניהם (אלקד-להמן, 2007).

במשך שנים התיחחסו למושג רק במחקר ספרות ותרבות. בשנים האחרונות התפתחה מודעות לרנבנטיות שלו לילדים ולתהליכי למידה בכל התחומים (אלקד-להמן, 2004).

לכאורה, הילד הוא קורא אידיאלי של ספרות בכל הקשור לאינטרטקסטואלית – בזכות הערנות, תשומת הלב לדקויות, הגמישות המחשבתית, הזיכרון, והספונטאניות של תגובותיו בהיענות לעולם סביבו. אולם ניתן לזהות שני קשיים מרכזיים בהתיחסות הילד לאינטרטקסטואליות: אחד הנוגע לידע קודם, והשני לסביבות מתווכות. לילד חסרים לא פעם ידע עולם ומטען תרבותי הנדרשים לצורך זיהוי תופעות אינטרטקסטואליות (שריג, 2002). כמו כן, המבוגר המתווך לילד את הספרות מסוגל לעודד ולתמוך בתהליכים של קריאה אינטרטקסטואלית או לדכא אותם.

מקורות:

אלקד-להמן, א` (2004). להיות אמן להיות אשה – אינטרטקסט וספרות ילדים. דפים, 37, 145 -181.

אלקד-להמן, א` (2007). הקסם שבקשר – אינטרטקסט, קריאה ופיתוח חשיבה. תל-אביב: מכון מופ"ת.

שריג, ג` (2002). טפח וטפחיים: היבטים של מפורשות בשיחה הבין-טקסטואלית. סקריפט, 5-6, 11- 36.

Allen, G. (2000). Intertextuality. London and New York: Routledge.

Kristeva, J. (1968). Problèmes de la structuration du texte, In: Théorie d`ensemble, (Collection Tel Quel). Paris: Edition du Seuil, pp. 298-317.