יחסי גומלין בין האיור לבין הסיפור בספרות ילדים בנושא השואה

איור הוא תרגום של המונח הלטיני אילומינציה. illuminare - אילומינרה פירושו "להאיר". מכאן שאיור הוא "הֶאָרָה" של המלל. במשמעותו הממוקדת מתייחס המונח איור לתוספת החזותית, ציור או רישום, ליצירה טקסטואלית.

איורים מצויים בספרות מדעית, בסיפורת למבוגרים ובסיפורים לילדים. לאיור בספרות ילדים בכלל ובספרות ילדים בנושא השואה בפרט יש חשיבות רבה. אסטרטגיית הלמידה המפותחת ביותר בגיל הצעיר היא אסטרטגיית הלמידה החזותית ומכאן שלאיור תפקיד מרכזי בתהליך הלמידה. בקשר בין האיור והמלל בספרות ילדים בנושא השואה טמונות איכויות ועוצמות שעל המחנך להיות מודע להם בתהליך תיווך נושא השואה לילדים צעירים.

מתוך בדיקה של ספרי ילדים רבים בנושא השואה שהאיור והציור מצויים בהם, עולה כי ניתן לחלק את הספרים הללו על פי עיקרון יחסי הגומלין בהם בין האיור לבין המלל. ניתן להבחין בארבעה דיאלוגים עיקריים בין איור למלל: איור מקביל, איור מפרש, איור מנוגד, איור משלים.

היכרות עם המודלים הללו תסייע למחנכים להשתמש בספרים באופן ממצה ומותאם לאוכלוסיית היעד. להשיג יעדים לימודיים-קוגניטיביים, לטפל במוקדים רגשיים ולהנחיל מסרים ערכיים.

בהרצאתי אני אדגים את הדיאלוגים השונים באמצעות הצגת ספרים שונים אשר בהם מתקיימים הדיאלוגים בין סוגי האיורים והמלל אותם הם מלווים.

מקורות:

גונן רות-תור (2004). ארבע פנים לאיור: הפונקציות הקוגניטיבית, הערכית, האמנותית והפסיכולוגית של האיור בספר הילדים העכשווי. עולם קטן 2, 111-140.

גונן רות-תור (2000). בין השורות ובין הצורות: רכיבים לזיהוי מסרים ערכיים באיור, בעיצוב ובטקסט של ספרים מאוירים לילדים. עולם קטן 1, 41-70.