טיפוח הבנה רגשית-חברתית של ילדים בגיל הרך באמצעות אינטראקציות עם ספרים

מטרות הסימפוזיון:

המטרה העיקרית של הסימפוזיון הינה להציג מחקרים על מאפייני השיח של מבוגרים (אימהות, גננות וסטודנטיות) ושל ילדים בגיל הגן ותחילת בית הספר היסודי בהקשר של קריאת ספרים, שעשויים לטפח כישורים רגשיים חברתיים.

מאפייני שיח אלה נבחנו בהקשרים שונים של אינטראקציות עם ספר, כגון: קריאה ראשונה של ספר, קריאות חוזרות, שחזור ספר על בסיס איורי הספר לאחר קריאה מוקדמת של המבוגר, סיפור ספר ללא טקסט מילולי.

מטרה נוספת של הסימפוזיון היא להעלות את המודעות לחשיבות של ביצוע מחקר בתחום בקרב ילדים מרקע מגוון. לפיכך, המחקרים שיוצגו השתתפו ילדים מרקע תרבותי וחברתי-כלכלי מגוון, דוברי עברית וערבית.

ההבנה הרגשית-חברתית של ילדים חיונית ליצירת אינטראקציות תקינות ולהסתגלותם לבית הספר (Liddle & Nettle, 2006; Meltzoff, 2011). שיח בין מבוגר לילד/ה על היבטים מנטליים בעת קריאת ספר מקדם את ההבנה החברתית של הילד/ה (Adrián, Clemente, & Villanueva, 2007). ארבעה מחקרים בחנו מאפייני שיח של מבוגרים וילדים המטפחים הבנה רגשית-חברתית באינטראקציות עם ספר (קריאה ראשונה, קריאות חוזרות, שחזור ספר על בסיס איורי הספר לאחר קריאה מוקדמת של המבוגר והשמטת הטקסט, וסיפור ספר ללא טקסט מילולי).

שני מחקרים בחנו ילדי גן בני 5-4 בחברה היהודית ממיצב חברתי-כלכלי בינוני. שפירא וארם בדקו קריאות חוזרות בקרב 50 אימהות וילדיהן. נמצא כי התיווך הרגשי של האם ומעורבותו של הילד בשיח תורמים להבנה הרגשית של הילד. סמדג`ה, זיו וארם בחנו את מאפייני התיווך של 100 גננות עם קבוצה קטנה של ילדים בשלושה הקשרים של פעילות עם ספר: קריאת ספר, שחזור ספר וסיפור ספר. נמצא כי אופן התייחסותן של הגננות להיבטים מנטליים שונה מהֶקשר להֶקשר. לדוגמה, בשחזור ובסיפור ספר הגננות השתמשו במונחים מנטליים והתייחסו לאמונה המוטעית של הדמות הראשית יותר מאשר בקריאת ספר.

שני מחקרים בדקו קריאת ספר עם ילדים מהחברה הערבית. דוירי, שחאדה וארם ביצעו תכנית התערבות בהשתתפות ילדי גן ממיצב חברתי-כלכלי בינוני (58 בקבוצת התערבות ו-58 בקבוצת הביקורת). בקבוצת ההתערבות, במהלך חמישה מפגשים של קריאות חוזרות עם קבוצות קטנות של ילדים, החוקרות קיימו שיח המעודד המשגה מנטלית-רגשית אודות סיפור שהועשר במונחים מנטליים. בקבוצת הביקורת, טקסט הסיפור התמקד באירועים שבעלילה והתנהגות הדמויות. נמצא כי רק קבוצת ההתערבות התקדמה ביכולת ההמשגה המנטאלית-רגשית. קידאן וזיו ערכו מחקר בקרב 50 ילדים בדווים ממיצב נמוך מכתות א` ו-ב`. בעקבות קריאות חוזרות, הילדים ענו על שאלות אודות הסיפור שבדקו הבנת מגוון מצבים מנטליים בדרגות קושי שונות. התוצאות הראו שמידת ההצלחה של הילדים במתן תשובות הייתה נמוכה משל ילדים במחקרים קודמים ממיצב חברתי-כלכלי בינוני-גבוה. נדון בממצאי ארבעת המחקרים אלו לאור חשיבות טיפוח ההבנה הרגשית-חברתית של ילדים צעירים.

מקורות:

Adrián, J. E., Clemente, R. A., & Villanueva, L. (2007). Mother’s use of cognitive state verbs in picture-book reading and the development of children’s understanding of mind: A longitudinal study. Child Development, 78(4), 1052–1067. doi: 10.1111/j.1467-8624.2007.01052.x

Liddle, B., & Nettle, D. (2006). Higher-order theory of mind and social competence in school-age children. Journal of Cultural and Evolutionary Psychology, 4(3/4), 231–246. doi: 10.1556/JCEP.4.2006.3–4.3

Meltzoff, A. N. (2011). Social cognition and the origins of imitation, empathy, and theory of mind. In U. Goswami (Ed.), Childhood cognitive development (2nd ed., pp. 49–75). Malden, MA: Wiley Blackwell.