תיזה זו נשענת על מחקרה של ג`דיר זריק על התקשרות בחברה הערבית בהנחייתם של פרופ` אבי שגיא-שוורץ ופרופ` דוד אופנהיים (Zreik, 2015)
מטרת המחקר
המחקר הנוכחי בדק את הקשר בין MM אימהי ודפוסי ההתקשרות של תינוקות ושאל האם שימוש באמירות MM מותאמות או בלתי מותאמות לתודעת התינוק יהיה קשור לסיווג התקשרותו של התינוק לאימו, ואם כן לאיזה דפוסי התקשרות, תוך התייחסות ספציפית לסיווג של התקשרות בלתי מאורגנת שמהווה גורם סיכון לפסיכופתולוגיות בגילאי בית-הספר.
רקע
יחסי התקשרות תינוק-הורה (Bowlby, 1969) משחקים תפקיד חשוב וראשוני בהתפתחות חברתית, רגשית וגם קוגניטיבית של תינוקות (Thompson, 2008). בניסיון להסביר את אחד המכאניזמים המהווים גורמים מקדימים לסיווג ההתקשרות כבטוחה או בלתי בטוחה, טבעהMeins (1997) את המושג Maternal Mind-Mindedness (MM). מושג זה מתאר את התייחסות האם לתודעה של התינוק בצורה מילולית על ידי שימוש באמירות המכוונות לעולמו הפנימי של התינוק אשר כולל את מחשבותיו, אמונותיו, רגשותיו וידע שלו. ההנחה היא כי מידת המותאמות של הערות MM מצביעה על יכולתה של האם לקרוא בהתאמה את עולמו הפנימי והרגשי של התינוק ובכך להתאים את תגובתה לאיתותים שלו, דבר המשתקף בטיב היחסים ביניהם. מחקרים הראו כי מותאמות של אמירות MM קשורה לדפוס התקשרות בטוח של התינוק לאימו (Meins et al., 2001; 2002; 2011). על כן, שוער כי אימהות לתינוקות בטוחים ישתמשו ביותר אמירות MM מותאמות ובפחות אמירות MM בלתי מותאמות, לעומת אימהות לתינוקות בלתי בטוחים.
שיטות המחקר
משתתפים: 54 אימהות ותינוקותיהן בגילאי 12-18 חודשים, מצפון הארץ, בעלי התפתחות תקינה.
הליך וכלים: ההתקשרות נמדדה באמצעות "הסיטואציה הזרה" (Ainsworth et al., 1978). MM אימהי קודד לפי שיטתה שלMeins ועמיתיה (2001) מתוך תצפיות וידאו על אינטראקציות אם-תינוק במהלך משחק חופשי בבית.
תוצאות
אימהות לתינוקות מאורגנים השתמשו ביותר אמירות MM מותאמות כלפי תינוקותיהן, ביחס לאימהות לתינוקות בלתי מאורגנים. עם זאת, לא נמצא כי MM אימהי מותאם מבחין בין אימהות לתינוקות בטוחים ואימהות לתינוקות בלתי בטוחים. בנוסף ובניגוד למשוער, נמצא כי MM אימהי בלתי מותאם אינו קשור לדפוסי ההתקשרות של התינוק. בנוסף, נמצא כי כלי המחקר (הסיטואציה הזרה ו- MM) הראו אינדיקציה ראשונית של תוקף בחברה הערבית.
מסקנות
האם הערבייה מעניקה ביטחון לתינוק וכן מתייחסת לתודעה שלו, אך ייתכן כי היא מתייחסת לתודעת התינוק לא רק מבחינת תקשורת מילולית אלא גם מבחינה התנהגותית בלתי מילולית שקשורה למאפייני החברה הערבית בפרט ועל כן יש לשקול במחקרי המשך חזרה לכלי המקורי של MM שכולל גם מרכיבים בלתי מילוליים.
המחקר הנוכחי יכול להועיל ברמה היישומית לתכניות מניעה והתערבות לצורך העלאת מודעות לגבי MM והקשר עם התפתחות רגשית של תינוקות בקרב הורים וצוותים הבאים במגע ראשוני עם התינוקות.