הבנת רגשותיו של האחר היא מרכיב משמעותי באינטראקציה התקשורתית. חסך שמיעתי בילדות עלול ליצור קושי בתפיסת המטען הרגשי במסר המדובר ולגרום להתנהלות חברתית לקויה. שיקום באמצעות שתל השבלול שכיח כיום בקרב ילדים עם לקוי שמיעה חמור ועמוק. שיקום זה מתבצע במספר אופנים: בהשתלה חד-צידית, בהשתלה דו-צידית ובהתאמה בימודלית.
מטרת המחקר הייתה להעריך את תפיסת המטען הרגשי במסר המדובר על ידי ילדים בגילאים 3:05 - 7:01 שנים, המשוקמים באמצעות שתל השבלול. השתתפו 34 ילדים אשר חולקו לשלוש קבוצות: מושתלים חד-צידיים, מושתלים דו-צידיים וילדים המשוקמים באופן בימודלי. התוצאות הושוו גם לתוצאות ילדים עם שמיעה תקינה. כלי המחקר היה מבחן לזיהוי רגשות שכלל ארבעה רגשות: שמחה, עצב, פחד וכעס. הרגשות הוצגו באמצעות משפט תפל. הגירויים המוקלטים הוצגו דרך הערוץ האודיטורי בלבד, הערוץ הויזואלי בלבד ובהצגה משולבת - אודיטורית-ויזואלית. הנבדקים התבקשו לזהות את תוכנו הרגשי של המבע שהוצג.
תוצאות המחקר הצביעו על יתרון לילדים בעלי השמיעה התקינה, בהשוואה לכלל הילדים המושתלים בתפיסת הרגשות דרך הערוץ האודיטורי והערוץ האודיטורי-ויזואלי. לא נמצא הבדל בין קבוצת השומעים לבין קבוצת המושתלים החד-צידיים דרך הערוץ האודיטורי. לא נמצא הבדל בתפיסת הרגשות דרך הערוץ הויזואלי. בקרב כל הנבדקים, הן השומעים והן כלל המושתלים נמצא יתרון בתפיסת הרגשות דרך הערוץ האודיטורי-ויזואלי בהשוואה לזיהוי דרך הערוץ הויזואלי בנפרד והערוץ האודיטורי בנפרד. בהשוואת תפיסת הרגשות של הילדים המושתלים משלושת הקבוצות לא נמצאו הבדלים מובהקים דרך הערוצים הסנסוריים השונים. תוצאות המחקר הראו שהילדים המושתלים הצליחו לנצל את המידע שהתקבל דרך הערוץ האודיטורי לתפיסת רגשות, אולם התפיסה היתה נמוכה מזו של השומעים. לא נמצאה עדיפות לשיקום דו-צידי או בימודלי. יתכן והעדיפות לתפיסת הרגשות דרך הערוץ האודיטורי שנמצאה על ידי הילדים שהושתלו באופן חד צידי קשורה לגיל ההשתלה המוקדם שלהם. במחקר עתידי מומלץ להמשיך לבחון את השפעת העזר השמיעתי על תפיסת הרגשות, את השפעת אסטרטגיות העיבוד השונות של השתלים על יכולת תפיסת הרגשות ואת הקשר בין יכולת תפיסת הרגשות לבין יכולות רגשיות-חברתיות נוספות.
