היכולת להבין את רגשות הזולת הינה מיומנות חברתית חיונית המשפיעה על התנהגות האדם והשתלבותו בחברה. יכולת זו מערבת זיהוי סנסורי למצב הרגשי של הדובר וידע חברתי. ילדים כבדי שמיעה וחרשים (כו"ח) חווים חסך סנסורי המקשה על היכולת לזהות את המטען הרגשי בקול הדובר. הקושי מיוחס לאיחור ועיכוב בהתפתחות שפה, אשר פוגע בתדירות ומשך האינטראקציות של הילד עם הוריו וסביבתו, ומוביל לקשיים בהתפתחות קוגניטיבית ורגשית.
מטרת המחקר: להעריך את זיהוי הרגשות דרך הערוץ השמיעתי וערוץ שמיעתי-חזותי (משולב) ואת הבנת הרגשות במצבים חברתיים בקרב ילדי כו"ח.
משתתפים: 18 ילדים מושתלים בני 5-8 שנים עם ירידה פרה-לינגוואלית עמוקה, ממשפחות שומעות, שהחלו שיקום שמיעתי מוקדם תקשרו בשפה מדוברת ושולבו בשילוב אינדיווידואלי. 18 ילדים עם שמיעה תקינה.
כלי המחקר: (1) מטלת זיהוי ארבעה רגשות בסיסיים (שמחה, עצב, כעס ופחד) שהוצגו דרך הערוץ השמיעתי ולאחר מכן דרך הערוץ המשולב. (2) מטלות הבנת רגשות במצבים חברתיים טיפוסיים, מצבים לא-טיפוסיים והבנה של נורמות להסתרת רגשות בחברה (Display Rules).
ממצאי המחקר ילדים מושתלים הצליחו לזהות רגשות דרך הערוץ המשולב והצליחו בהבנת רגשות במצבים חברתיים בדומה לילדים שומעים, אך הראו פערים בזיהוי רגשות דרך הערוץ השמיעתי. נמצא יתרון בקרב ילדים שהתחילו שיקום מוקדם. וכן נמצא יתרון בזיהוי רגשות בקרב ילדים עם שיקום בי-מודאלי ובי-לטראלי בהשוואה לילדים עם שתל בודד. נמצא גם קשר בין היכולת לזיהוי רגשות דרך הערוץ המשולב והבנת רגשות בהקשרים חברתיים טיפוסיים.
דיון: ממצאי המחקר מחזקים את יעילותו של שיקום שמיעתי מוקדם באמצעות שתל קוכליארי, חשיבות ההתערבות השיקומית להתפתחות שפה מדוברת, והשתלבות במסגרות חינוך רגילות עם ילדים שומעים. יחד עם זאת הילדים הראו קושי בתפיסת הרגשות דרך הערוץ האודיטורי בלבד, יתכן שלאור המגבלות ביכולתו של השתל להנגיש מידע על המאפיינים האקוסטיים של המטען הרגשי. יש צורך בהמשך מחקר בתחום תפיסת רגשות בקרב ילדים מושתלים תוך התמקדות במאפיינים הייחודים של השתל.
