איתור מאחרים בדיבור על ידי ביסוס נורמות ארציות להתפתחות מוקדמת של שפה אצל ילדים ישראלים דוברי עברית

ממחקרים בארצות שונות, וגם בישראל, עולה שקיימת שונות רבה בין ילדים במועד ההופעה של המילים הראשונות. מחקרי נורמות על אוכלוסיות גדולות מאפשרים לקבוע, למרות השונות הצפויה, מיהם ה"מאחרים בדיבור" (Late Talkers- LT), ילדים אשר מאחרים בהתפתחות ההפקה מסיבה לא ידועה. רוב הילדים המאחרים בדיבור שמאותרים כשהם בני 12-24 חודשים מצליחים לסגור את הפער בכוחות עצמם, אף ללא התערבות של קלינאי תקשורת, ואינם מאובחנים עם עיכוב שפתי בגיל שלוש או ארבע. יחד עם זאת, מחקרי מעקב בטווח הארוך מראים שילדים בגיל ההתבגרות עם היסטוריה של איחור בדיבור אך ללא אבחנה של עיכוב שפתי, ממשיכים להראות יכולות שפתיות נמוכות יותר מילדים ללא היסטוריה של איחור בדיבור (Rescorla, 2002, 2005, 2009). לכן, ניתן חלון הזדמנויות בטווח הגילאים שנה עד שלוש לאיתור הילדים המאחרים בדיבור הנמצאים בסיכון לפתח עיכוב בהתפתחות שפה ו/או קשיים לימודיים.
במחקרים מוקדמים שנערכו בישראל לביסוס נורמות של התפתחות הלקסיקון נעשה שימוש בשאלון הורים MB-CDI (MacArthur-Bates Communicative Development Inventories) מותאם לעברית. שאלון זה הותאם עד כה לכ60 שפות. שתי הגרסאות של השאלון המותאם לעברית, בדומה לשאלוני MB-CDI מותאמים לשפות אחרות, נמצאו מהימנות לבדיקת הלקסיקון המוקדם של ילדים בני 12-24 חודשים.
על מנת לקבוע נורמות רגישות מספיק לשונות הגדולה הקיימת באוכלוסייה יש לבדוק באמצעות השאלון מדגם ארצי רחב היקף. מחקר זה מתקיים בימים אלו במסגרת מיזם "מילים ראשונות". לשם כך השאלון הותאם לפורמט אינטרנטי ומופץ באמצעות אתר ייעודי. הורים לילדים ישראלים דוברי עברית בני 12-36 חודשים מתבקשים למלא את השאלון האינטרנטי. לאחר שיאספו נתונים מכ-3000 נבדקים ניתן יהיה למדוד את רמת התפתחות הלקסיקון של ילדים ישראלים דוברי עברית לפי אחוזונים. כך, ניתן יהיה להעמיק את הידע על מאחרים בדיבור דוברי עברית ולזהות מוקדם מיהם הילדים בקבוצת סיכון זו. זיהוי מהימן של ילדים מאחרים בדיבור עשוי להביא למהפך במערך הטיפולי הכולל בילדים אלו בישראל.