רקע: מחקרים קודמים מראים כי מטלות חזרה מהוות כלי יעיל לאבחון לקות שפה ספציפית (SLI) בקרב ילדים חד לשוניים באנגלית (Conti-Ramsden, Botting & Faragher, 2001) ובמגוון שפות אחרות
(Elin Thordardottir, et al., 2011; Stokes, Wong, Fletcher, & Leonard, 2006) ומניבות דיוק אבחוני ברמה גבוהה. עם זאת, מספר מועט של מחקרים התייחסו לתקפות האבחונית של מטלות חזרה בקרב ילדים דו לשוניים ורוב המחקרים הזמינים מתמקדים בילדים דו לשוניים דוברי אנגלית-ספרדית (Dollaghan & Horner, 2011).
מטרות: מטרת המחקר הנוכחי להעריך את היעילות של 3 מטלות חזרה: חזרה על ספרות, חזרה על מילות תפל וחזרה על משפטים בקרב ילדים דו לשוניים דוברי רוסית – עברית ככלי לאבחון לקות שפה ספציפית . בדקנו את תוקף האבחון של שלוש מטלות בנפרד ושילובים שלהם .
שיטות ותהליכים: סך של 230 ילדים חד לשוניים ודו לשוניים בגילאי 4;5-6;6 השתתפו במחקר, 144 ילדים דוברי רוסית-עברית (27 עם SLI) , 52 ילדים חד לשוניים דוברי עברית (14 עם SLI ) ו- 34 ילדים חד לשוניים דוברי רוסית (14 עם SLI). המבחנים ברוסית ובעברית נבנו לפי אותם עקרונות ומדדו את אותן יכולות. ילדים דו לשוניים נבחנו ב- 2 השפות.
תוצאות: בחינת כלי האבחון בעברית וברוסית בקרב ילדים חד לשוניים עם וללא SLI תמכו במחקרים הקודמים והראו רמות דיוק גבוהות עבור חזרה על מילות תפל וחזרה על משפטים, בעוד שחזרה על ספרות נתגלתה כמדד פחות יעיל. שימוש בנורמות של ילדים חד לשוניים אצל ילדים דו לשוניים (שפה ראשונה ושנייה) הביא לאבחון יתר. מנגד, נורמות שנוצרו עבור ילדים דו לשוניים הראו רמות דיוק אבחוני כמקובל (לדוגמא חזרה על משפטים L2/עברית עומדת על %91 דיוק)
מסקנות והשלכות קליניות: התוצאות מראות שהאבחון בשפה השנייה עם נורמות שנוצרו עבור ילדים דו לשוניים מביאות לאבחון מדויק ומציעות דרכים לשיפור האיבחון באוכלוסיה זו.
