רקע: מערכת שיקום שפה מרחוק מאפשרת לאנשים עם אפזיה לקבל טיפול בשפה כתובה במחשב הביתי. תגובת המטופל נבדקת על ידי קלינאית תקשורת וירטואלית ומקבלת משוב ממנה, בפיקוח קלינאית תקשורת אנושית.
מטרת המחקר: לבדוק האם חל שיפור בביצוע במבחנים שפתיים ובהערכת היכולות התקשורתיות בעקבות הטיפול במערכת ולבחון את שביעות הרצון של המטופלים ושל הקלינאיות.
משתתפים: במחקר השתתפו 54 אנשים עם אפזיה, מתוכם 22 נשים, בטווח הגילאים 24-82 (ממוצע 59.0, ס"ת 13.6). כל המשתתפים סבלו מנזק מוחי לפחות שלושה חודשים לפני שהחלו בטיפול (ממוצע 29.2 חודשים, ס"ת 35.8) וטופלו במערכת לפחות חודשיים (ממוצע 13.7 שבועות, ס"ת 3.4) בתדירות של כפעמיים בשבוע. עשר קלינאיות תקשורת עם ותק ממוצע של 5.1 שנים (ס"ת 4.5) השתתפו גם הן במחקר.
כלים: המשתתפים נבחנו בסוללת המבחנים של ה- Western Aphasia Battery (WAB), וביצעו מבחני קריאה, מבחני שטף מילולי ומבחן שיום בכתיבה (PALPA53) לפני ואחרי הטיפול. כמו כן, המשתתפים מילאו שאלון הערכת תקשורת תפקודית. בתום הטיפול המשתתפים מילאו שאלון שביעות רצון שהתייחס לחוויית הטיפול ולתוצאותיו. קלינאיות התקשורת מילאו שאלון שביעות רצון דומה לאחר שלושה חודשי עבודה עם המערכת.
תוצאות: נמצא הבדל מובהק בין ציון WAB כללי וציון PALPA53 לפני הטיפול ואחריו, ללא שיפור במבחנים שפתיים אחרים. הדיווח העצמי בשאלון הערכת תקשורת בתחום השפה הכתובה העיד על יכולות טובות יותר לאחר הטיפול בהשוואה לדיווח הראשוני, ללא הבדל בדיווח בנוגע לשפה דבורה או למצב הרוח. הדיווח בשאלוני שביעות רצון העיד על תחושה כי הטיפול במערכת מוביל לשיפור שפתי. ואולם, הקלינאיות דיווחו על צורך בגמישות גדולה יותר בעבודה עם המערכת.
דיון: ההשוואות שנערכו מעידות על שיפור בביצוע בחלק מהמבחנים שהועברו בעקבות טיפול של חודשיים לפחות במערכת שיקום שפה מרחוק, בדגש על שליפת מילים ועל שיום בכתיבה. כמו כן, המשתתפים דיווחו על שיפור ביכולות תקשורתיות שקשורות לשפה כתובה. שביעות הרצון של המטופלים הייתה גבוהה. שביעות הרצון של הקלינאיות מחייבת הרחבת האפשרויות שקיימות במערכת.
