מטרת המחקר היתה להשוות דיקדוק ((grammaticality, מורכבות (complexity) ושתי תופעות שתף (ערוב קודים-CS וסימני שיח-DM) בנרטיבים בשתי השפות של אדם בן 59 דו לשוני (יידיש-אנגלית) עם אפזיה. השאלה המרכזית היתה האם אִינְדִּיקַציות של ליקויים בשתי השפות היו דומים\שונות ובאיזה תחומים לשוניים . המשתתף אובחן עם גמגום ניורוגני, אפרקסיה של דיבור, ואפזיה של ברוקה כתוצאה מ-CVA, והתקפי אסכמיים ארעיים משנת 2004. 16 דגימות סיפור בכל שפה נאספו במסגרת שיטת ה-cue word של קרוביץ ושיפמן (1974) ונותחו במדדים כמותיים ואיכותניים אשר כללו: מבעים לא תקינים/לא דקדוקיים, מורכבות ( 5דרגות) שכיחות ומניעים ל-CS ושכיחות ומיקום של סימני שיח (DM). הממצאים הראו כי CS התרחש בתדירות גבוהה יותר ביידיש (L1) והיו יותר סמני שיח במבעים לא דקדוקיים ביידיש מאשר באנגלית (L2), אך באנגלית היה ניסיון לייצור משפטים יותר מורכבים. בנוסף, ערוב קודים (CS) התרחש בעיקר לשמות עצם וצירופי שמניים, ושכיחות גבוהה יותר נמצאה ביידיש (L1) מאשר באנגלית (L2). המניעים שבבסיס ה CS באנגלית (L2) היו בשל הבדלים לקסיקלים בין שתי השפות (56%) ובשל קשיי שליפה (44%), בעוד שביידיש מניעי ה CS היו רק בשל קשיי שליפה. ממצאים אלה תומכים בהשערה כי המטופל הדו לשוני משתמש באסטרטגיות שונות כדי לשפר את שטף הדיבור בכל אחת מהשפות. השימוש בשילוב של CS וDM נעשה במידה רבה יותר ביידיש מאשר באנגלית כדי לפצות על המבעים הלא דקדוקיים. בהשלכות הקליניות נתייחס גם לממצאים אלו וגם להיבטים סוציו-בלשניים כדי להציע גישה טיפולית שתיקח בחשבון דו לשוניות ושימוש בשתי השפות לפני ואחרי השבץ.
