רקע: מיקום החיתוך של החוככים /s, z/ מתואר בספרי הפונטיקה כ"מכתשי". דהיינו, חוד הלשון מתקרב לחותכות העליונות, והאויר זורם במרווח שבין חוד הלשון לבין החך הקשה, מאחורי השיניים. מיקום זה מכונה "אפיקלי". מקומות חיתוך אחרים, כגון שיניים או בין-שיניים, מתוארים כאלופונים, או כשיבושי הגייה של ממש. ואכן החוככים המכתשיים נחשבים מורכבים להגייה, והצליל /s/ הוא ההגה המשובש ביותר, בשפות שונות, אצל ילדים ומבוגרים כאחד. למרות האמור לעיל, קיימות עדויות כי ניתן להפיק את החוככים המכתשיים גם במיקומים אחרים, ובעיקר מאחורי החותכות התחתונות, מיקום המכונה "דורסלי". הפקה זו נחשבת תקינה הן מבחינה חזותית-ראייתית, והן מבחינה תפיסתית-שמיעתית. מחקרים שונים מצאו כי אחוז לא מבוטל של דוברי שפות שונות הוגים את ההגה /s/ במיקום דורסלי, ביניהם, דוברי אנגלית, צרפתית, גרמנית, יפנית וסינית. המצב בקרב דוברי עברית אינו ברור – האם מבוגרים הוגים את החוככים /s, z/ במיקום אפיקלי או דורסלי? התשובה לשאלה זו היא בעלת השלכות מעשיות בבואנו לתכנן טיפולי היגוי.
מטרה: בדיקת מיקום חוד הלשון בעת הגיית החוככים /s, z/ בקרב מבוגרים דוברי עברית, ללא שיבושי הגייה.
שיטה: בניסוי הראשון לקחו חלק 100 סטודנטים דוברי עברית, בריאים ובעלי דיבור ושמיעה תקינים. הם התבקשו לומר מילים חד הברתיות, בהן ההגיים /s, z/ הופיעו בתחילת ההברה (בעמדת ה-onset) או בסופה (בעמדת ה-coda), בצמוד לתנועות שונות, ולדווח על מיקום הלשון בעת הפקת צלילי המטרה. בניסוי השני לקחו חלק 100 משתתפים אחרים (קריטריוני הכללה זהים), גם הם הפיקו מילים חד ודו הברתיות, ובהן הגיי המטרה במיקומים שונים, ובסביבות פונטיות שונות. הנבדקים דיווחו על מיקום הלשון בעת הפקת /s, z/, וכן נבדקו משתני רקע כגון נוכחות לשון קשורה, ודפוס הבליעה (דחיקת לשון).
תוצאות ומסקנות: בשני הניסויים נמצאה שכיחות גבוהה יותר של הפקת החוככים /s, z/ במיקום דורסלי לעומת אפיקלי, ונראה כי מקום חיתוך זה נפוץ בקרב דוברי עברית. נתאר ממצאים אלו בהרחבה, ונדון בהשלכותיהם על תכנון טיפולי היגוי של קלינאי תקשורת.
