רקע: קשרים בין גיל האיתור המוקדם של ליקוי בשמיעה (לק"ש), גיל התחלת ההתערבות הטיפולית, והתפתחות כישורי שפה דווחו בגיל הגן. מעט מחקרים בחנו קשרים אלה בפעוטות. החלת האיתור המוקדם באזורי הפריפריה בארץ משנת 2010 , והתחלה מקדמת של טיפול וחינוך מאפשרים מעקב אחר התפתחות פעוטות. מטרת המחקר: להעריך את התפתחות התפקוד השמיעתי, אוצר מילים וראשית הצירופים בפעוטות בפרספקטיבה אקולוגית המתייחסת לגורמים הקשורים לפעוט, למשפחה, ולסביבה.
שיטה: השתתפו 26 פעוטות עם לק"ש ברמה בינונית – עמוקה; 65% מהפעוטות הרכיבו מכשירי שמיעה ו – 35% נעזרו בשתלי שבלול. ממוצע גיל תחילת ההתערבות היה 6.08 חדשים; 38% טופלו בגישה האוראלית, ו - 62% עפ"י התקשורת הסימולטאנית. כישורי השמיעה הוערכו בעזרת שאלון ה – HIT-MAIS ; אוצר המילים והתחלת הדקדוק הוערכו באמצעות שאלון HCDI; הועבר שאלון משתני רקע הקשורים לטיפול. המעקב נערך בגיל 20 ו – 26 חדשים.
ממצאים: תפקוד שמיעתי ואוצר המילים צמחו בין גיל 20 לגיל 26 חדשים. בקרב פעוטות שהתחנכו בגישה הסימולטאנית הגידול באוצר המילים הדבורות היה זהה לגידול במספר הסימנים. נמצאו קשרים בין התפתחות כישורי השמיעה לבין התפתחות אוצר המילים וראשית הצירופים בתוך כל נקודת גיל ובין שתי נקודות הגיל שנבדקו. משתני רקע של משך הטיפול וחומרת לק"ש עם העזרים הסבירו את השונות בתפקוד השמיעתי, בגודל הלקסיקון ההבעתי וברמת הצירופים, כאשר תרומת משך הטיפול הייתה רבה יותר. מעורבות הורים תרמה להתפתחות כישורי השמיעה ולהתפתחות אוצר המילים בנוסף לתרומה של רמת השמיעה עם העזרים ומשך הטיפול.
דיון: האיתור המוקדם סייע להתחלה מוקדמת של טיפול והתנסות מוקדמת עם עזרי שמיעה. על אף זאת, התפקוד השמיעתי של פעוטות עם לק"ש בגיל 26 חדשים הקביל לתפקוד של פעוטות שומעים כבני שנה (קישון-רבין ועמיתים, 2001). ההישגים באוצר המילים היו בטווח הנמוך של ילדים שומעים מושווים בגיל הכרונולוגי (Maital, et al, 2000)). נמצאו קשרים בין ההישגים במדדי ההתפתחות שנבדקו לבין משתני רקע הקשורים לפעוטות, ותרומה ייחודית למעורבות המשפחה, ממצא המחזק את הגישה של "המשפחה במרכז" בהתערבות בילדים עם לק"ש.
