מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות מלמדים שהיכולות התקשורתיות של חולים דמנטים מושפעות עקב תנאי הסביבה. התאמת הסביבה לכל חולה באופן יחידני.במותאמות למוגבלותיו ולשלבי המחלה שלו כפי שנקבעו על ידי הצוותים הרפואיים ואבחונים עדכניים של קלינאית התקשורת. יכולים לשפר מאד את כישורי התקשורת בחולים דמנטים.
סביבה לא מותאמת לצרכים תורמת לתגובות או התנהגויות לא מותאמות בחולים עם ירידות קוגניטיביות.
המשפחה וצוות המטפלים חיבים להיות מודעים לחשיבות התאמת הסביבה לצרכיו היחודיים של כל מטופל. ולכל פעילות .
האבחונים של קלינאיות התקשורת ,בנוסף לקבלת אינפורמציה מקיפה על הנבדק הכוללת מידע מקדים על עיסוקים, תחביבים,פעילויות קבועות בעברו.. עוזרים להעריך את ההתאמות הסביבתיות ,הנדרשות לכל נבדק. רק לאחר אבחונים משולבים באינפורמציה עדכנית ניתן לתת את המלצות מותאמות לכל נבדק,לבני המשפחה,ולמטפלים.
הערכה של הצרכים הסביבתיים חייבת להיות אישית ומותאמת לכל נבדק.על מנת לאפשר טיפול ממוקד לקוח.
מחקרים מצאו ששינוי והתאמת הסביבה שיפרו יכולות תקשורת של חולים דמנטים.
(Bourgeois1991; Gottesman, 1965; Kihlgren et al., 1992; McCracken & Fitzwater, 1989; Melin &Gotestam, 1981; Skea & Lindesay, 1996)
Bourgeois מצאה ששינויים בגירויים משפרת יכולות תקשורתיות.לדוגמא שימוש בכרטיסיות,שעונים,יומנים,פנקסים ועוד.
בהרצאה אתמקד בהדגמות של כמה מהשינויים שניתן לבצע במטרה לשפר וליעל את התקשורת בחולים הדמנטים .וכך לעזור לסביבה ולחולים לשמור על תקשורת עד לשלבי המחלה המאוחרים
