תיאוריות מודאליות לעיבוד שפה מציעות כי גירויים לשוניים (למשל משפטים) מעוררים באופן אוטומטי ייצוגים תפיסתיים-סנסוריים הקשורים לסיטואציה המתוארת במשפט. לדוגמה, המשפטים "הנשר בשמיים" או "הנשר בקן", מעוררים ייצוגים שונים של נשר. בעוד המשפט הראשון מעורר ייצוג של נשר שכנפיו פרושות, המשפט השני מעורר ייצוג אחר של נשר שכנפיו סגורות. קיימות עדויות רבות לאקטיבציה סנסורית בזמן הבנת שפה, אך נושא זה טרם נחקר בקרב נבדקים על הרצף האוטיסטי. שאלה זו מעניינת היות ולפרטים על הרצף האוטיסטי עלולים להיות קשיים באינטגרציית מידע סנסורי ובקישוריות עצבית בין אזורים מוחיים. עובדה זו עלולה להשפיע על יצירת ו/או על עירור ייצוגים סנסוריים במהלך עיבוד שפה. על מנת לבחון הנחה זו, 20 נבדקים על הרצף האוטיסטי ו-20 נבדקים בעלי התפתחות תקינה (מותאמי גיל ומין) נחשפו לזוגות משפטים, בהם צורתו או כיוונו של אותו אובייקט השתנו כתלות במקומו. לדוגמה, "אורי ראה את הנשר בקן"/"אורי ראה את הנשר בשמיים". לאחר הצגת משפטים אלה, הופיעה תמונה של האובייקט (לדוגמה, נשר) שהייתה תואמת או בלתי-תואמת לצורתו או לכיוונו של האובייקט אשר נרמזו במשפט (למשל, תמונת נשר שכנפיו סגורות – תואמת לנשר במשפט הראשון ולא בשני, לעומת זאת, תמונת נשר שכנפיו פרושות – תואמת לנשר במשפט השני ולא בראשון). הנבדקים התבקשו להחליט האם האובייקט בתמונה הוזכר במשפט. בשני המצבים, התשובה הנכונה היא "כן". עם זאת, אם בזמן הבנת המשפט מתרחשת סימולציה סנסורית, אז נצפה שהתגובה בתנאי תואם תהייה מהירה יותר בהשוואה לתנאי בלתי-תואם. שתי קבוצות הנבדקים הראו אחוזי דיוק דומים בשני המצבים - התואם והסותר. אולם, בעוד שנבדקים בעלי התפתחות תקינה הראו זמני תגובה ארוכים יותר במצב הבלתי-תואם בהשוואה לתואם, נבדקים על הרצף האוטיסטי לא הראו הבדל בזמני התגובה בין שני התנאים. ממצאים אלה תומכים במסקנות הבאות: א) תהליכי הבנת שפה באוכלוסייה שהתפתחותה טיפוסית כוללים עירור של ייצוגים תפיסתיים-סנסוריים. לכן, כאשר עורר ייצוג שאינו תואם את התמונה שנצפתה, זמן התגובה היה ארוך יותר בהשוואה לתנאי התואם. ב) תהליכי הבנת שפה באוכלוסייה על הספקטרום האוטיסטי שונים בכך שהם מערבים פחות עירור של ייצוגים תפיסתיים. לכן, זמן התגובה במצב התואם והסותר נמצאו דומים. למחקר זה חשיבות רבה היות והוא מראה כי התהליך דרכו מגיעים יחידים אוטיסטים להבנה השפתית הוא שונה. מההיבט הקליני, הדגמת קשיים בעוררות ייצוגים סנסוריים-תפיסתיים במהלך עיבוד שפה הינה בעלת השלכות טיפוליות לגבי חיזוק הקשרים בין מידע לשוני לייצוגים תפיסתיים בתהליכי הבנת שפה.
