לקות הרצף האוטיסטי מזוהה עם קושי ב`תיאוריית המיינד` (תו"ם), היכולת הקוגניטיבית המאפשרת לאדם להבין ולייחס מצבים מנטליים לעצמו ולאחרים. ליקוי בתו"ם מתבטא בחסכים בכישורים חברתיים וביכולת להשתתף בשיח תקין Hale & Tager-Flusberg, 2005)). שימוש בכינויי-גוף מהווה חלק חשוב בשיח והוא תלוי ביכולת לשלב שני סוגי ידע. ידע תחבירי לגבי אופן הפיזור של כינויי-גוף במשפטים בודדים (Chomsky,1981) וידע לגבי בחירת כינויי הגוף מתאימים על-פי מעקב הדוברת אחר הידע המשותף לה ולנמען (Wilson & Sperer, 1994).
במחקר זה בחנו את היכולת של ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי להבין כינויי גוף בהקשר לסוגי ידע אלו. בדקנו את הידע התחבירי שלהם (הבנה של כללי הכבילה A, B, ו-C על-פיChomsky, 1981), ואת יכולתם לעשות שימוש בכלל שיח (Go-Lighter) לפיו, הופעת כינוי-גוף מחייבת שהדמות המוזכרת מוכרת ונגישה לנמען. כלל שיח זה נשען על יכולת תו"ם שכן הוא מחייב ניטור ומעקב אחר מצב הידע של בן השיח (Ariel, 1990; Balaban, Belletti, Friedmann, & Rizzi,in press).
נבדקו 7 ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי בגיל 9.2 שנים בממוצע ושלושה ילדים בגיל 7.8 שנים בממוצע בעלי התפתחות תקינה כביקורת. יכולת התו"ם הוערכה באמצעות שלושה מבדקי תום מובנים (על פי,Wellman & Liu, 2004). ההבנה של כללי התחביר וכלל השיח נבחנה באמצעות מבדק של התאמת תמונה למשפט (נובוגרודסקי וחב`, 2011 ;Balaban et al.,in press).
נמצא שהביצוע במטלות תו"ם היה נמוך בקבוצת הניסוי בהשוואה לביקורת בשלושת סוגי המטלות. בנוסף, קבוצת הניסוי התקשתה בהבנת כלל השיח מבוסס תו"ם (ממוצע,31.4% ס"ת,6.7) בהשוואה לביקורת שביצעה 100%. לעומת זאת, שתי הקבוצות הצליחו בפריטים שבחנו את הבנת כללי הכבילה התחביריים (קבוצת הניסוי: ממוצע, 92.7% ס"ת, 0.6, והביקורת 100%).
המחקר הראה כי ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי שהתקשו במטלות תיאוריית המיינד התקשו גם בהבנת כינויי-גוףכאשר נדרשה התיחסות למצב הידע של בן–השיח. לעומת זאת, יכולתם התחבירית לא נפגעה ולפיכך הראו יכולת שמורה להבין כינויי גוף במקרים בהם הידע הנדרש הוא הבנה של כללי התחביר המסדירים את אופן פיזורם במשפט.
מקורות
Ariel, M. (1990). Accessing Noun Phrase Antecedents. London: Routledge.
Balaban, N., Belletti, A., Friedmann, N., & Rizzi, L. (in press). Disentangling principle C: A contribution from individuals with brain damage. Lingua. doi: 10.1016/j.lingua.2015.09.004
Chomsky, N. (1981). Lectures on Government and Binding. Dordrecht, Holland: Foris.
Hale, C. M., & Tager-Flusberg, H. (2005). Social communication in children with autism The relationship between theory of mind and discourse development. Autism, 9, 157-178.
Wellman, H. M., & Liu, D. (2004). Scaling of theory‐of‐mind tasks. Child development, 75(2), 523-541.
Wilson, D., & Sperber, D. (1994). Outline of relevance theory. Links & Letters, 1, 85-106.
