חידושים במאפיינים המבניים של שלד הגרון בהתבסס על הדמיות טומוגרפיה ממוחשבת

עדי פרימוב-פבר 1,3 דורון שגיב 1 אנה אייל 2 ג'וברן מנסור 1 מיכאל וולף 1,3
1מחלקת אא"ג וניתוחי ראש וצוואר, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
2היחידה לנוירורדיולוגיה, המחלקה להדמייה, המרכז הרפואי רמת גן
3הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

הזווית בין כנפי סחוס התריס צרה ואזור השנץ הקדמי ("תפוח אדם") בולטים יותר בגברים, ביחס לנשים. במרבית ספרי האנטומיה מצוין כי הזווית בגברים היא בת 90º ובנשים בת 120º. התרשמותנו מזווית צרה במיוחד, בעת חשיפת הסחוס במנותחות שינוי מגדר, הביאה למחקר זה.
נבחנו חתכים במישורים שונים של הדמיות טומוגרפיה ממוחשבת (CT) צווארית במטופלים בוגרים. הזווית שבין כנפי סחוס התריס נמדדה בשני מישורים אופקיים: בגובה הזיז הווקאלי של המיתרים ו 5 מ"מ מעל ובמקביל למישור הראשון. בנוסף, נמדדו הבלט הקדמי של סחוס התריס ואורך הממברנה בין סחוס התריס לסחוס הקריקואיד בקו האמצע.
במחקר נבחנו הדמיות מ 126 מטופלים, (75 גברים ו 51 נשים). הזווית הממוצעת בין כנפי סחוס המגן הייתה 20.6±63.5º ו 16.6±93.3º בגברים ונשים בהתאמה (0.001>p). הזווית בין כנפי הסחוס שנמדדה במישור הגבוה יותר הייתה באופן מובהק צרה יותר. הבלט הקדמי הגיע עד לזווית של 18.4º בגברים ונמצא בהתאמה סטטיסטית לזווית שבין כנפי הסחוס (0.05>p). אורך המרווח שנמדד בין סחוס התריס לסחוס הקריקואיד בקו האמצע היה 2.3±11.1מ"מ בגברים ו 1.7±10.3מ"מ בנשים. (p<0.05)
הזוית בין כנפי סחוס התריס קטנה יותר ממה שמדווח בספרי האנטומיה המקובלים. בגברים, הזוית צרה אף יותר בחלקה העליון ובולטת קדימה כמעין מקור. יובאו לדיון המשמעות והביטוי הקליני של המבנה האנטומי השונה בין גברים ונשים.





.abstract-title-en_1 { direction="left"; }



Powered by Eventact EMS