התשומה הלשונית המופקת במהלך האינטראקציה בין הורים לילדיהם מושפעת מהקשרים תקשורתיים שונים. הקשרים אלה מזמנים נושאים שיחתים מגוונים המשפיעים על המבנה ועל הפונקציה של שפת ההורים. עם זאת, מחקר מועט בחן את השפעתם של הקשרים שונים על כמותה של התשומה האימהית ועל מאפייניה, ומחקר על השפה הערבית כמעט שלא קיים. המחקר הנוכחי הוא מחקר ראשוני מעמיק שמטרתו לאפיין תשומה לשונית אימהית של דיאדת אם-ילד דוברת ערבית, ושמציג ניתוח כמותי ואיכותי של הפריטים הלקסיקליים המופיעים באינטראקציה טבעית כפריטים מהוקשרים או לא מהוקשרים.
מסד הנתונים המנותח כולל שמונה אינטראקציות מילוליות בין אם וילד (מגיל 28 חודשים עד 36) שסבבו כל אחת סביב ארבעה הקשרים קבועים – קריאת ספר, משחק משותף, ארוחה ואמבטיה. אינטראקציות אלה מכילות מעל ל- 40,000 תמניות מילים שקודדו באופן חצי אוטומטי במערכת ה- CHILDES על ידי חוקרת דוברת ערבית כדי לאמוד את מידת המהוקשרות של שפת האם בכל הקשר. מהוקשרות השפה נמדדה באמצעות ניתוח מידת המופשטות והמוחשיות של שמות עצם ופעלים בתשומה האמהית ביחס לפעולות ולישויות שהן חלק מ"הכאן והעכשיו" של כל הקשר, תוך התייחסות למאפייני הקטגוריות הלקסיקליות השונות בשפה הערבית.
ייחודיותו המתודולוגית של המחקר היא בהשוואה המציבה ארבעה הקשרי שיח זה מול זה כמדידות חוזרות לאורך שמונה נקודות זמן שונות. מדידות חוזרות אלה הניבו ממצאים המצביעים על הבדלים בולטים במידת המהוקשרות (מופשטות לעומת מוחשיות) של התשומה האמהית בין ההקשרים השונים. בנוסף לכך, ממצאי המחקר מצביעים על הבדלים בין ההקשרים הנובעים מהיותם ייצוגים רוטיניים מבוססי תסריט שאותם חולקים האם והילד. כך, ההפקות הלקסיקליות של האם מבחינות לא רק בין שיח הנטוע ב"כאן ובעכשיו" לעומת שיח לא מהוקשר, אלא בעיקר בין הקשרים יומיומיים (ארוחה ואמבטיה), מחד, לבין הקשרים מזדמנים (קריאת ספר ומשחק), מאידך.
הדיון בהרצאה המוצעת יעסוק בעדויות העולות מממצאי המחקר לכך שכל אחד מארבעת הייצוגים התסריטיים השונים משמש כמסגרת קונספטואלית המכוונת את השימוש הלשוני של האם ולכך שהמישור החדשני של מהוקשרות קונספטואלית הוא בלתי נפרד מהגדרת המושג `שפה מהוקשרת`.
