מטפורה היא ביטוי לשוני ציורי הקושר בין שני מושגים, ויוצר מושג שלישי בעל משמעות חדשה ('לב שבור'). קיימים שני סוגים עיקריים של מטפורות: מטפורות שכיחות מאד, הנקראות גם שחוקות ('פרצוף חמוץ'), ולעומתן מטפורות חדשות שאינן שגורות בשיח היומיומי ('מנוף תקווה'). תהליך העיבוד של הבנת כל אחד מהסוגים שונה במהותו: בעוד שלגבי משמעותן של מטפורות שחוקות קיים ידע לקסיקאלי, אותו יש לשלוף, הבנת מטפורות חדשות דורשת חילוץ המשמעות בתהליך של השוואת השדות הסמנטיים ויצירת משמעות משותפת חדשה.
מחקרים העוסקים בלקויי שמיעה מצביעים על קשיים ברכישת שפה דבורה וכתובה בקרב אוכלוסייה זו. אולם, מעט מחקרים עסקו בבדיקת יכולות שפתיות גבוהות כמו הבנת מטפורות, והתוצאות אינן חד משמעיות. בנוסף, רוב המחקרים בדקו הבנה מפורשת ולא תהליכי עיבוד, וכן לא התייחסו להבדל שבין סוגי המטפורות.
מטרת העבודה הנוכחית היא להעריך יכולות עיבוד מטפורות שחוקות וחדשות בקרב מבוגרים לקויי שמיעה לעומת מבוגרים בעלי שמיעה תקינה. במחקר השתתפו 16 לקויי שמיעה בעלי ירידה סנסורית-נאורלית חמורה-עמוקה קדם שפתית, אשר אותרו והתחילו בשיקום שמיעה לפני גיל שלוש שנים. קבוצת הביקורת כללה 26 מבוגרים שומעים. מטלת המחקר התבססה על שיפוט סמנטי של ארבעה סוגי ביטויים: מטפורות חדשות, מטפורות שחוקות, ביטויים ליטרליים וביטויים חסרי משמעות. במטלה זו נמדדו זמן התגובה ואחוז התשובות הנכונות.
מתוך ממצאי המחקר עולה כי אין הבדל משמעותי בממוצע אחוזי ההצלחה בביטויים השונים בין שתי הקבוצות, אולם ישנו הבדל משמעותי בממוצע זמן התגובה בין שתי הקבוצות עבור כל אחד מסוגי הביטויים. זמני התגובה עבור הביטויים השונים ארוכים יותר בקבוצת לקויי השמיעה. בנוסף, נמצאה אינטראקציה עבור זמן התגובה בין הקבוצה הנחקרת לביטוי הלשוני, המצביעה על הבדלים בין הקבוצות בזמן התגובה, במיוחד עבור מטפורות חדשות ומטפורות שחוקות. מסקנתנו היא כי לקויי השמיעה ששוקמו בגיל צעיר, מבינים ביטויים לשוניים ומטפורות בדומה לשומעים, אולם זמן העיבוד שלהם, כפי שמתבטא בזמני התגובה, ארוך יותר. יתכן והדבר מצביע על כך שהם זקוקים להשקעת משאבי עיבוד רבים יותר בהשוואה לשומעים כדי להגיע לאותה תוצאה.
