הפקת שיח נרטיבי דורשת מן הילדים יכולות לשוניות מורכבות בתכנון, ארגון והפקת מסר מילולי מעבר לרמת המשפט. על הילדים לגייס את הצורות הלשוניות ממאגר הצורות הידועות להם על מנת לבנות טקסט קוהרנטי – אשר עונה לדרישות סמנטיות ומבניות (Berman & Slobin, 1994). על כן, מדובר ביכולת מורכבת אשר מתפתחת לאורך שנות הילדות וההתבגרות ומשלבת כישורים לשוניים-פרגמטיים, קוגניטיביים ואפקטיביים. למרות החשיבות המיוחסת ליכולות שיח בכלל ושיח נרטיבי בפרט בהתפתחות הכשירות התקשורתית והאוריינית של הילדים (Dickinson & McCabe, 2001) אין עד היום בישראל אבחון להערכת היכולת הנרטיבית של ילדים, מלבד כתת-תחום באבחוני שפה כלליים (ראה למשל כצנברגר, 2009).
מחקר זה מציג תוצאות ראשונית של אבחון נרטיבי המבוסס על סיפור תמונות (Frog Where Are You?,Mayer, 1969). האבחון נועד להעריך את השימוש בצורות השפה לביטויים של תפקידים נרטיביים שונים בתחום מבנה הפעולה של הסיפור, הבחירות הלקסיקליות בקטגוריית שם העצם והפעלים אשר משרתות את קידום העלילה, והקישוריות התחבירית-סמנטית. הקריטריונים להערכת התחומים הנ"ל נבנו על סמך מחקרים קודמים עם ילדים צעירים שהשתמשו באותו סיפור.
במחקר השתתפו 60 ילדים בעלי התפתחות תקינה (TLD) מחולקים לשלוש קבוצות גיל - 4, 5 ו-7. קבוצת בני החמש השוותה למדגם קטן אשר כלל 9 ילדים לקויי שפה (SLI) בגיל ממוצע 5;07, מתוכם 7 בנים ו2 בנות, אשר אובחנו על ידי קלינאית תקשורת והיו מטופלים בעת עריכת המחקר בטיפולי שפה ודיבור.
מן התוצאות עולה כי האבחון הנרטיבי הצליח להבחין בין קבוצות הגיל באוכלוסיה הטיפוסית בכל התחומים אשר נבדקו. מהשוואת קבוצת בני החמש בעלי התפתחות תקינה לילדים בעלי SLI התגלה פער ניכר בין הילדים עם התפתחות תקינה לבין הילדים עם לקות שפה. לדוגמה, בתחום הלקסיקון – בקטגוריה של שמות עצם ספציפיים, הילדים עם התפתחות תקינה השיגו 10.5 נקודות בממוצע (מתוך סך של 30 נקודות) לעומת ילדים עם SLI אשר השיגו רק 6 נקודות. ההצגה דנה בתוצאות המחקר מן ההיבט ההתפתחותי והקליני, תוך הדגשת היתרונות והחסרונות של האבחון. כמו כן, מתייחס הדיון לאתגרים העתידיים בדרך לתקנון האבחון.
