מה עוזר ומה מפריע ללמוד מטלות שפתיות: עדויות מלמידת חוק שפתי מלאכותי ומילים מלאכותיות?

שרה פרמן
החוג להפרעות בתקשורת, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב
המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה

האם תנאי למידה (טיפול) יכולים להשפיע על היכולת של ילדים ללמוד מטלות שפתיות? אם כן, מה עוזר ומה מפריע? וכיצד? אופטימיזציה של תנאי הטיפול יכולה לקצר את משכו ולהיות קריטית ביצירת זיכרון ארוך טווח.
במחקר הראשון שבדק את היכולת ללמוד חוק מורפולוגי מלאכותי (חמ"מ) נמצא שבניגוד לרוב המבוגרים הצעירים וילדים בני שתים-עשרה, אף אחד מהילדים בני שמונה שנים לא הצליח ללמוד להכליל את החמ"מ לפריטים חדשים. כישלון זה עומד בניגוד לעדויות לכך שבתנאים טבעיים ילדים מכלילים חוקים. עולה השאלה, מהם תנאי הלמידה המתקיימים בסביבה טבעית, שלא התקיימו בתנאי ה`מעבדה` של המחקר הראשון, המאפשרים לילדים ללמוד להכליל חוקי מורפולוגיה? במושב יוצגו ארבעה מחקרים שבהם שינויים שבוצעו בתנאי התרגול שיפרו משמעותית את היכולת של ילדים בני שמונה ללמוד את החמ"מ ובעיקר, להכלילו (מ- 0% ל-100% הצלחה!).
בסדרת ניסויים נוספת שבה נלמדו מילים מלאכותיות ונבדקה השפעה של (1) שינה על ההישגים; (2) למידת שתי רשימות מילים עוקבות על יצירת הפרעה בזיכרון המילים.
יידונו המשמעויות התיאורטיות והקליניות של הממצאים בהתייחס לתהליכים הנובעים מהשינויים בתנאי הלמידה, בדרכים לאופטימיזציה של תנאי הטיפול, והימנעות מהפרעות.





.abstract-title-en_1 { direction="left"; }



Powered by Eventact EMS