מאפייני עושר לשוני, אורך מבע ותקינות השפה בקרב ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה וילדים עם התפתחות תקינה באינטראקציה חופשית עם חבר ועם עמית

איחור בהתפתחות השפה הינו אחד מתחומי הליקוי המאפיינים ילדים בספקטרום האוטיסטי וביניהם גם ילדים בעלי אינטליגנציה תקינה (HFASD). בספרות עולה כי חלק מביטויי לקות זו הינם קשיים ביכולת הלקסיקלית והמורפו-תחבירית (Tager-Flusberg, 2003 Condouris, Meyer &) וכן שימוש בשפה המאופיינת בנאולוגיזם ואקולליה, אוצר מילים דל ומבעים מוגבלים ומצומצמים (; Kjelgaard & Tager-Flusberg, 2001 Boucher, Condouris, Meyer & Tager-Flusberg, 2003 ;2003). עם זאת, בספרות קיימים חילוקי דעות לגבי הקשיים השפתיים הנזכרים לעיל של ילדים עם HFASD. רכישת מילים חדשות נעשית תוך כדי אינטרקציה חברתית (Hoff & Tian, 2005; Tager-Flusberg et al, 2007) ועד היום נחקרו היבטים שפתיים בסיטואציה ספונטנית מול מבוגר, אך מאפייני השפה של ילדי גן בספקטרום האוטיסטי בשיח ספונטני עם בני גילם (חבר ולא חבר) עדיין לוטים בערפל. במחקר זה, שהווה חלק ממחקר רחב היקף שנערך באוניברסיטת בר אילן, ביקשנו לצמצם את הפער הקיים בספרות על ידי בדיקת ההבדלים בעושר הלשוני, באורך המבע ובתקינות השפה בין ילדים בעלי התפתחות תקינה לילדים בעלי HFASD בסיטואציה בה הילדים משתמשים בשפה באופן ספונטני. כן נבדקה תרומת החבר והשפעתו על מאפייני השפה, כלומר מידת השימוש במגוון הלקסיקלי של השפה, אורך המבע ותקינות השפה של עמיתו בעל ההתפתחות התקינה ועם HFASD. במחקר השתתפו 51 ילדים בגילאי גן שהוו את ילדי מטרה, 29 בעלי התפתחות תקינה ו-22 ילדים עם HFASD. הקבוצות הותאמו על בסיס יכולת קוגנטיבית וגיל. לכל ילד מטרה הייתה אינטראקציה אחת עם חבר, ואינטראקציה נוספת עם עמית שאינו חבר. הדיבור הספונטני שהופק על ידי ילדי המטרה קודד על ידי כלי הערכה לבדיקת עושר לשוני, אורך מבע ותקינות השפה. תוצאות המחקר הראו הבדל בעושר הלשוני בין ילד המטרה עם התפתחות תקינה לעומת HFASD רק באינטראקציה עם החבר, לטובת קבוצת הילדים בעלי ההתפתחות התקינה. בתוך קבוצת הילדים עם התפתחות תקינה נמצאה עליה מובהקת בעושר הלשוני של ילד המטרה באינטראקציה עם החבר לעומת באינטרקציה עם עמית, בקבוצת הילדים עם HFASD לא נמצא הבדל בין האינטרקציות. בבדיקת אורך המבע לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות ובתוך הקבוצות. בבדיקה של תקינות השפה, כלומר שכיחות מילים בעלות נאולוגיזם ומבעים אקוללים בשפה הספונטנית נמצא כי ילד עם HFASD הפיק יותר מילים עם נאולוגיזם באינטראקציה עם החבר לעומת אינטראקציה עם בן גיל שאינו חבר ולעומת ילד בהתפתחות תקינה.ההשלכות הקליניות של מחקר זה: סיטואציות ספונטניות במערך החברות חשובות להתפתחות שפה אצל הילדים עם התפתחות תקינה והן תורמות לעושר הלשוני, מנגד, בקרב ילדים עם HFASD לא נמצאה תרומה זו. בסיטואציות של דיבור ספונטני עם עמית שאינו חבר ילדים בעלי התפתחות תקינה וילדים עם HFASD מפיקים עושר לשוני דומה.