עד כמה קלינאים ומורים שמים לב לסוג פריטי התרגול בלמידת חוקים? מחקרים מראים שתרגול עם פריטים ווריאביליים מאפשר חילוץ סדירויות ואיתור חוקים. במחקר הראשון רוב פריטי התרגול היו ספציפיים ולא ווריאביליים. במחקר השני, קבוצה אחרת של בני שמונה למדו את החמ"מ באותם תנאים כמו במחקר הראשון פרט לכך שתרגלו עם פריטים ווריאביליים. שינוי זה השפיע על תהליכי הלמידה וקצבה, ומחצית הלומדים הצליחו ללמוד להכליל את החמ"מ לפריטים חדשים.
במחקר הראשון תרגול החוק היה תוך חשיפה בלבד, ללא מתן הסבר מפורש על מהות החמ"מ. כיון שילדים לומדים בעיקר באופן אימפליסיטי, לא ברור היה האם הם יכולים להפיק תועלת מהסבר אקספליסיטי. במחקר השלישי, בראשית כל פגישת תרגול ניתן הסבר על מהות החמ"מ. ההסבר שניתן השפיע על תהליך וקצב הלמידה, ו- 87% מהילדים הצליחו להכליל את החמ"מ לפריטים חדשים, אם כי במחיר של האטת הביצוע.
מעניין שמבוגרים שתרגלו עם פריטים ספציפיים וללא קבלת הסבר מפורש על מהות החוק, הגיעו להישגים גבוהים יותר מהילדים שזכו בתנאים המסייעים.
בהרצאה נדון בתהליכים המעורבים בלמידה עם פריטים ווריאביליים, ותוך סיפוק הסבר מפורש על מהות חוקים, ותרומתם ללמידה של חוקי מורפולוגיה בילדים, כמו גם בתשתית הקוגניטיבית לעליונות המבוגרים בלמידה של מיומנויות שפה מורכבות.