רקע: ניתוח לסגירת נקב בעור התוף מבוצע במקרים בהם קיים נקב כרוני בעור התוף וזאת במטרה למנוע סיבוכים, לאפשר אטימה של האוזן התיכונה מפני מים, לשקם ליקוי שמיעה הולכתי, למנוע נזק לשרשרת עצמות השמע כמו גם התפתחות של ליקוי שמיעה תחושתי עצבי ולאפשר שימוש בטוח במכשיר שמיעה. יחד עם זאת, לעיתים קרובות מדי, במיוחד בילדים, נקבים בעור התוף נותרים ללא טיפול בשל החשש מתוצאה לא מיטבית (שיעורי הצלחה מדווחים בספרות בניתוחים לסגירת נקב בעור התוך בילדים נעים בין 35% ל-94%) שמיוחס לשיעור גבוה של דלקות בדרכי האוויר העליונות, דלקת אוזן תיכונה מתמשכת ותסמונת תת אוורור של האוזן התיכונה.
מטרה: להעריך את שיעור ההצלחה של ניתוחים לסגירת נקב בעור התוך בילדים מתחת לגיל 10 ולנתח את ההתוויות לביצוע הניתוח בקבוצת גיל זו.
חולים: מחקר רטרוספקטיבי שכלל 68 ילדים מתחת לגיל 10 עם דלקת כרונית של האוזן התיכונה ללא כולסטאטומה, שעברו ניתוח לסגירת נקב בעור התוף עם או ללא מסטואידקטומיה. נתונים שנאספו כללו מצב עור התוף לאחר הניתוח, ספי השמיעה טרם ולאחר הניתוח.
תוצאות: 25 מתוך 28 ילדים עם דלקת כרונית של אוזן תיכונה ונקב יבש עברו ניתוח לסגירת נקב בלבד ו-3 עברו מסטואידקטומיה וסגירת נקב. לאחר מעקב ממוצע של 1.82±2.3 חודשים נמצא ב-82% עור תוף שלם ללא שקיעה ושיפור קל בספי השמיעה עם סגירה של ה-ABG. 75 מתוך 40 ילדים עם דלקת כרונית של אוזן תיכונה ונקב מפריש עברו ניתוח לסגירת נקב בלבד ו-13 עברו מסטואידקטומיה וסגירת נקב. לאחר מעקב ממוצע של 1.2±1.8 חודשים נמצא ב-98% עור תוף שלם ללא שקיעה, ללא שינוי בספי השמיעה.
מסקנות: שיעורי ההצלחה של ניתוחים לסגירת נקב בעור התוף בילדים הינם גבוהים למדי, בהינתן בחירה נכונה של החולים והטכניקה הניתוחית. ה-10% שלא מצליחים וזקוקים לניתוח חוזר לא מצדיקים את דחיית הניתוח בילדים צעירים תוך חשיפתם לסיבוכים אפשריים של נקב ממושך בעור התוף.
