בלמידת מיומנויות נמצא שבשעות הראשונות לאחר תום התרגול מתרחשים תהליכי התגבשות הזיכרון לטווח ארוך. אולם, תקופת ההתגבשות רגישה להפרעות של התנסויות הדומות באפיוניהן למיומנות הנלמדת. מנגד, נמצא ששינה מיד לאחר התרחשות הפרעה, עשויה למנוע או להפחית את ההפרעה. תהליכי ההפרעה נחקרו רבות בלמידת מיומנויות מוטוריות ותפיסתיות, ופחות בלמידת מיומנויות שפתיות. מטרת המחקר הייתה לבחון את תופעת ההפרעה עם וללא שנת לילה, בקרב ילדים בני שמונה. השיטה ולוח הזמנים היו דומים לאלו שבמחקר הקודם (קבוצת הביקורת), רק שבקבוצה הנוכחית 15 דקות לאחר סיום הפגישה הראשונה, שבה תורגלה רשימת מילים א`, תורגלה רשימת מילים ב`, שכללה מילים עם דמיון פונולוגי (חריזה) למילים בקבוצה א`. נמצאה השפעה שלילית של תרגול רשימה ב` על הישגי המהירות והדיוק של רשימת מילים א` במטלת ההפקה. יתרה מזאת, השפעת השינה גדלה עם ההתקדמות בתרגול. מעניין שלא נצפתה תרומת השינה לביטול או החלשת ההפרעה. בהרצאה נדון בהשלכות התיאורטיות והקליניות של הממצאים בעיקר בזהירות שיש לנקוט בהתנסויות המתרחשות לאחר טיפול.
