בנוסף למודל ההיקשרות הקלאסי, מודל הרשת-החברתית גורס שילד מושפע מהאינטראקציות עם כל בני המשפחה, ובינהם - ויש להתבונן על דפוסי היקשרות לאנשים נוספים מלבד למטפל העיקרי, למשל לאחים (Lewis, 2005). עם אחים אנו עשויים לקיים את מערכות היחסים הארוכות ביותר, המשמעותיות בעיצוב האישיות. ליחסי אחים עשויה להיות השפעה על היבטים שונים של התפתחות חברתית-קוגניטיבית, למשל שפה (Brody, 2004), ותיאוריית המיינד (McAlister & Peterson 2007). ידע והיכרות עם דפוסי אינטראקציה ויחסי-אחים, בפרט בין אחים שאחד מהם עם צרכים-מיוחדים - יכול לשמש בבנית תכניות התערבות ותמיכה בילדים אלו ובמשפחותיהם.
אחים בוגרים הם לרוב הדומיננטיים באינטראקציות, אך עם הזמן אלו הופכות מאוזנות יותר, והיחסים לפחות א-סימטריים. אולם בקרב אחים שאחד מהם עם מוגבלות, לרוב מתפקד הילד בהתפתחות תקינה כ`אח-הבוגר`, ללא קשר לסדר הלידה, והיחסים הופכים יותר א-סימטריים עם הזמן (Stoneman et al., 1989). בין הגורמים המשמעותיים לאופי היחסים: הבדלי טמפרמנט והתנהגות הורית. דומה שהורים מפגינים יותר חיבה, הכוונה ושליטה כלפי הצעיר, התנהגות שנמצאה קשורה גם בהיות אחד האחים עם מוגבלות (Daniels et al., 1985). על אף שיחסי-אחים עם וללא מוגבלויות נמצאו לרוב חיוביים, מרבית המחקר מבוסס על ההנחה, שלאח עם צרכים-מיוחדים השפעה שלילית על האח בהתפתחות תקינה ועל יחסי האחים. הנחה המובילה לפרספקטיבה לא מאוזנת, שהיא אחד האתגרים למחקר (Hodapp, Glidden & Kaiser, 2005).
בבדיקה והערכת יחסי אחים ואינטראקציה בין אחים שאחד מהם עם צרכים מיוחדים, ראוי להתייחס למידת האינטרנסיביות, לחיוביות לעומת שליליות (שיעור הקונפליקט), כמו גם לשימור האינטראקציה. חשוב לבחון את יחסי הכוחות - מידת ההדדיות והאיזון, וכן התנהגויות משחק וחיקוי. התבוננות על אינטראקציה בין אחים, מנקודת מבט שאינה מדגישה את לקות הילד- עשויה לסייע בהערכת כישוריו הקוגנטיביים והחברתיים של ילד עם צרכים-מיוחדים, אשר אולי לא באים לידי ביטוי במבחנים סטנדרטיים או מול שותפים אחרים לתקשורת.
בהרצאה יוצגו מאפייני אינטראקציה ויחסי אחים, ובפרט שאחד מהם עם צרכים-מיוחדים, והפרמטרים שיש לבחון באינטראקציה. יוצג מודל לניתוח, ויובאו דוגמאות. כמו כן יוצגו האתגרים במחקר האחים, והצורך בהעשרת גוף הידע בתחום.
