בשנים האחרונות חלה עליה במספרם של תינוקות וילדים המושתלים בשתל שבלול דו צידי. בעוד שהשתלה דו צידית סימולטנית הינה המקובלת כיום, מרבית הילדים המושתלים דו צידית הושתלו באורח עוקב, עם פער של חודשים עד שנים בין ההשתלות. כיוון שתל שבלול חד או דו צידי נשען על עקרונות בסיסיים זהים, וקיימת שאיפה שמאפיינים כמו: קצב הגירוי, רוחב הפולס, והקצאת טווחי תדרים לאלקטרודות ספציפיות יהיו דומים. יחד עם זאת, חסרות הנחיות והליכים מובנים של כיוון שתל דו צידי. עניין מיוחד מעוררת קביעת רמת הנוחות המירבית: בעוד שבשתל חד צידי רמה זו נקבעת כעוצמה החזקה ביותר שאינה גורמת לתחושת אי נוחות, בשתל דו צידי יתכן שתידרש הפחתה בעוצמה בשל תופעת Binaural Loudness Summation. אסטרטגיות התאמת מכשירי שמיעה, כדוגמת NAL NL1,2 מתחשבים בתופעה זו בעת התאמה דו צידית. מטרת העבודה הנוכחית היתה להשוות בין מאפייני המפה של השתל הראשון לאלו של השתל השני ואת היחס בין מאפיינים אלה למדד התנהגותי של עיבוד שמיעתי דו צידי בקרב ילדים שהושתלו בשתל דו צידי עוקב. נערך ניתוח רטרוספקטיבי של מפות שתל השבלול של 10 ילדים שהושתלו בשתל מתוצרת חברת Cochlear מסוג Freedom ו- Nucleus 5. נכללו ילדים אשר מפות השתל שלהם כוונו בקצב גירוי, רוחב פולס והקצאת טווחי תדרים לאלקטרודות ספציפיות זהים בשני הצדדים. בנוסף, נאספו נתוני תפיסת דיבור ברעש עם כל שתל בנפרד ועם שני השתלים . גיל ההשתלה בשתל הראשון בממוצע עמד על 1.3 שנים (טווח: 0.9-4.4) ובשתל השני על 7.2 שנים (טווח: 3.4-10.5). הנתונים נאספו ממפות יציבות, לאחר שימוש של לפחות 6 חודשים בשתל השני. תוצאות העבודה הראו שערכי הנוחות המירבית היו דומים בשתל הראשון ובשתל השני. בשני השתלים ערכי הנוחות המירבית היו גבוהים מערכי סף התגובה העצבית לגירוי חשמלי Neural Response Telemetry (NRT) באורח דומה. ששה מתוך 10 הילדים הראו אחוזי זיהוי של מילים ברעש גבוהים יותר עם שני השתלים מאשר עם כל שתל בנפרד. תוצאות ראשוניות אלה מלמדות שלא היה צורך בהפחתת עוצמה בעת כיוון שתל דו צידי עוקב, ובמרבית המקרים כיוון השתלים הוביל לתועלת דו צידית. יחד עם זאת, נדרש מחקר מקיף בקרב ילדים מושתלים בשתל דו צידי עוקב וסימולטני, בכדי לבחון האם הליכי כיוון שתל דו צידי תומכים בעיבוד שמיעתי דו צידי.
