קיימות עדויות שונות לקיום אסימטריה תפקודית לאורך מסילת השמע מרמת הקוכליאה ועד קליפת המח החל מינקות. בדיקת הפלט האקוסטי המשמשת כבדיקת סינון שמיעה ביילודים מבטאת את פעילות תאי השיער החיצוניים בקוכליאה. מכאן שכלי זה עשוי לשמש אותנו לבדיקת האסימטריה הבין-אוזנית ביילודים. מחקרים שונים דווחו כי ביילודים קיימת משרעת פלט אקוסטי גדולה יותר באוזן ימין בהשוואה לשמאל. משתנה נוסף שדווח כמשפיע על האסימטריה הבין-אוזנית הינו סדר הבדיקה (אוזן נבדקת ראשונה/שנייה). נשאלת השאלה האם האסימטריה תתבטא גם בסיכויי מעבר בהצלחה של בדיקת הפלט האקוסטי באוזן ימין לעומת שמאל. למיטב ידיעתנו רק מחקר אחד דווח כי מצא יתרון לאוזן ימין באחוזי המעבר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם קיימת אסימטריה בין-אזנית במעבר בדיקת סינון שמיעה מסוג TEOAE Transient Evoked Otoacoustic Emissions - בקרב יילודים ומה הגורמים המשפיעים עליה. נסקרו תוצאות סינון שמיעה של 387 תינוקות שנבדקו למחרת הלידה ועברו בהצלחה את בדיקת הסינון רק באוזן אחת ורק בשלב מאוחר יותר עברו את הבדיקה בהצלחה בשתי האוזניים ו- 492 תינוקות שנבדקו למחרת הלידה ועברו בהצלחה את בדיקת הסינון בשתי האוזניים. נאספו נתונים דמוגרפיים, תוצאות בדיקת הפלט כולל משרעת התגובה ויחסי אות-רעש פר תדר וכן מידע לגבי תנאי הסינון כגון: עוצמת הגירוי וסדר הבדיקות. נמצא כי בקרב התינוקות שנבדקו למחרת הלידה ועברו את בדיקת הסינון בהצלחה רק באוזן אחת, מספר התינוקות שעברו את הבדיקה באוזן ימין היה גבוה משמעותית (61%) ממספר התינוקות שעברו את הבדיקה באוזן שמאל. כמו כן נמצא כי לסדר הבדיקה הייתה השפעה מובהקת: 65% מהאוזניים שנבדקו ראשונות עברו את הבדיקה בהצלחה. בקרב התינוקות שעברו בהצלחה את הבדיקה בשתי האוזניים משרעת הפלט ויחסי אות-רעש בתדרים השונים היו גדולים משמעותית באוזן ימין בהשוואה לאוזן שמאל. לא נמצאו הבדלים בתנאי הבדיקה שהיו עשויים להשפיע על ממצאים אלה. ממצאי המחקר מהווים עדות נוספת לקיום אסימטריה תפקודית לטובת אוזן ימין בקרב יילודים בעלי שמיעה תקינה. בנוסף תוצאות אלה עשויות להוות בסיס להתייעלות מערך בדיקות סינון השמיעה ביילודים.
