מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד שילוב של עומס על זיכרון העבודה ורעש משפיע על מהלך עיבודן והבנתן של מילים דבורות. במחקר זה אימצנו את פרדיגמת `העולם הויזואלי` למעקב אחר תנועות עיניים. מחקרים רבים דיווחו על הקשר הטמפורלי של תנועות העיניים לאספקטים שונים של תהליכים שפתיים. נבדקים האזינו להוראות המתייחסות לתצוגה הויזואלית שלפניהם, בזמן שתנועות העיניים שלהם תועדו. לדוגמה, נבדק התבקש "נא להצביע על הארגז", על המסך הופיעו ארבעה פריטים: ארגז, ארנב, מחשב וברבור (מילת מטרה, מסיח פונולוגי ושני מסיחים לא קשורים בהתאמה). בתגובה למידע הפונמי הנשמע, נכנסות לאקטיבציה מספר אלטרנטיבות. ההברה /ar/ למשל, תוביל לעוררות של מגוון ערכים לקסיקליים ביניהם גם "ארגז" ו"ארנב". בשלב בו נשמע המידע האקוסטי המאפשר זיהוי של מילת המטרה (/gaz/), יש צורך לעשות אינהיביציה למתחרים הפונולוגיים על מנת להגיע לזיהוי של המילה.
תפעול העומס על זיכרון העבודה נעשה בעזרת מטלת זכירת ספרות; למשתתפים הושמעה ספרה אחת (עומס נמוך) או ארבע ספרות (עומס גבוה) אותן היו צריכים לזכור במהלך זיהוי המילה הדבורה, לאחר מכן התבקשו לחזור על הספרה/ות. מחצית מהמשתתפים נבדקו בתנאי שקט ומחיצתם שמעו את מילות המטרה ברעש (SNR=-4dB).
התוצאות בתנאי השקט מראות שהיכולת להבחין בין שתי מילים מתחרות פונולוגית הייתה קשה יותר כאשר העומס על זיכרון העבודה היה גבוה, בהשוואה לעומס הנמוך. כמו כן, עומס גבוה על זיכרון העבודה מוביל לדחייה מובהקת של נקודת 50% דיסקרימינציה בין מילת המטרה למתחרה הפונולוגי. מנתונים ראשוניים בתנאי הרעש, ניכר כי פגיעה באיכות הסיגנל, ע"י השמעתו ברעש, מעצימה את ההשפעה של עומס על זיכרון העבודה על תהליך זיהוי מילה דבורה.
אנו משערים שהדחיה בנקודת הדיסקרימינציה משקפת קושי באינהיביציה של המתחרה הפונולוגי. התוצאות מדגימות את חשיבותו של זיכרון העבודה בתהליך תפיסת דיבור, עוד ברמת המילה.
