מחקרים מראים כי כמות החשיפה של התינוק לשפת אמו והאינטראקציה שלו עם הסביבה הקבועה משפיעים משמעותית על התפתחותו השפתית. לפיכך יש חשיבות להערכה מוקדמת של מאפיינים כמותיים של התשומה וההפקות הקוליות של התינוק. טכנולוגיה חדשנית בשם LENA (Language Environment Analysis System) מאפשרת להקליט את התינוק בסביבתו הטבעית במשך 16 שעות ברציפות ומספקת ניתוח אוטומטי של כמות המלל בסביבת התינוק, מספר חילופי התור בינו לבין המבוגר, וכמות הפקותיו הקוליות. תיקוף טכנולוגית ה-LENA לשפות העברית והערבית בחוג להפרעות בתקשורת של אוניברסיטת תל אביב מאפשר לאסוף מידע כמותי על התשומה וההפקות הקוליות של דוברי עברית וערבית בישראל.
מטרות: (1) לאפיין באופן כמותי את התשומה וההפקות הקוליות של דוברי עברית וערבית בשנה הראשונה. (2) לאפיין את הקשר בין המידע שהתקבל לשאלונים המאפיינים גיל שפתי, הפקות קדם מיליות, השכלת אם ותפיסה שמיעתית.
נבדקים: במחקר השתתפו 20 תינוקות בני חודשיים עד 12 חודשים ואימותיהן (12 דוברי עברית ו-8 דוברי ערבית). לכל התינוקות היסטוריה של לידה והתפתחות תקינים ללא גורמי סיכון לעיכוב בהתפתחות שפה. התינוקות נבדלו בשנות השכלת האם שנעו בין 12 ל-20.
הליך: המשתתפים קיבלו מכשיר הקלטה ובגד לתינוק עם כיס ייעודי למקלט. ההורים תודרכו בביצוע הקלטה ביום טיפוסי בחייו של התינוק כאשר ההקלטה נמשכה 16 שעות ברציפות. בנוסף ההורים מילאו שאלון של נתוני רקע ושאלוני התפתחות בתחומי המלמול (PRISE), התפיסה השמיעתית (IT-MAIS) והשפה המוקדמת ((SNAPSHOT).
תוצאות: המחקר מציג את התפלגות כמות המלל על פני שעות היום ואת ערכי האחוזונים שעל פיהם נבדלים הורים "דברנים" מהורים "שתקנים". איסוף הנתונים עד כה על כמחצית מהתינוקות מראה מתאם גבוה בין שאלון ה-SNAPSHOT ושאלון ה-PRISE, מגמה של קשר חיובי בין כמות המלל להשכלת האם ולהתפתחות שפה מוקדמת, ומגמה של קשר שלילי בין אחוז הצפייה בטלוויזיה וכמות המלל.
מסקנה: מחקר זה מהווה את השלב הראשון בביסוס נורמות כמותיות של התשומה וההפקות הקוליות בשנה הראשונה לחיים בדוברי עברית וערבית. נורמות אלו יוכלו לסייע לאיתור מוקדם של תינוקות בסיכון לאיחור בהתפתחות שפה, לבסס המלצות להורים, ולנטר את היישום של ההנחיות הקליניות.
