בדיקות דיבור הנן חלק מהבדיקה האודיומטרית המקובלת ומהוות חלק מרכזי מההערכה האודיולוגית. בדיקות דיבור צריכות להיות מבוצעות בשפת האם של הנבדק ורק כך ניתן להבטיח מדידת סף מדויק לדיבור וקבלת ציון מהימן בבדיקת הדיסקרמינציה. נתונים שמתקבלים מבדיקות הדיבור הנן בעלי חשיבות והשלכות באבחנה מבדלת של לקויות שמיעה שונות ובתהליך שיקום השמיעה.
בישראל אוכלוסיה מגוונת – רב תרבותית, רב שפתית ורב דתית. בהתאם לנתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2013) דוברי השפה הערבית מהווים 21% מאזרחי המדינה ולפיכך עולה צורך בחומרים מתאימים בשפה הערבית לאבחון שמיעתי. במהלך אוסף של מחקרים שנערכו במכללה האקדמית הדסה הוקלטו רשימות מילים דו-הברתיות לצורך בדיקת Speech Reception Threshold (SRT) ורשימות מילים חד הברתיות לצורך בדיקת דיסקרמינציה. המילים הוקלטו באופן דיגיטאלי על ידי קריינית מקצועית בשפה הערבית הספרותית. רשימות המילים נבדקו על מבוגרים בעלי שמיעה תקינה, דוברי ערבית כשפת אם בדיאלקטים מגוונים. המילים הדו הברתיות נבדקו על ידי הרכבת עקומת ביצוע לכל מילה ונבחרו מההקלטות המילים ההומוגניות ביותר. לרשימות המילים החד הברתיות נבנו עקומות ביצוע לבדיקת ההומוגניות של רשימות המילים.
לאחר הליך זה נעשה שימוש בחומרים המוקלטים במחקר המשך אשר בחן האם קלינאי תקשורת דוברי עברית כשפת אם יכולים להעביר ולציינן באופן מדויק את בדיקות הדיסקרמינציה בשפה הערבית על ידי שימוש בחומר מוקלט .
שיטות: לעשרה קלינאים מנוסים ולעוד עשרה סטודנטים להפרעות בתקשורת (לא מנוסים) , מגיל 24 עד 60 שנה, בעלי שמיעה תקינה ניתן לשמוע ולציינן רשימות הדיסקרמנציה של דוברי ערבית. הציינון שלהם השווה לציון של דובר ערבית אשר ציינן במקביל את אותה בדיקה.
תוצאות ודיון: התוצאות מראות שרוב קלינאיות התקשורת יכולות להשתמש בחומר המוקלט גם כאשר אינן דוברות ערבית. כעת נערך מחקר המשך על מנת לאשש תוצאות אלה במטרה להמליץ על שימוש נרחב. חומר מוקלט בערבית יאפשר ביצוע אודיומטריה של הדיבור גם לאוכלוסיה דוברת ערבית.
