הסביבה הטבעית שבה תינוקות רוכשים שפה כוללת לא רק את שפת אימם אלא גם צלילי סביבה וצלילי שפות אחרות. למרות זאת, תינוקות מצליחים לעקוב אחרי צירופי צלילי הדיבור, להפיק אותם ועד סוף השנה הראשונה אף ללמוד מילים בודדות. ממצאים אלו תומכים בהנחה כי לתינוקות כישורי האזנה שמסייעים להם להתמקד בגירוי הדיבור בנוכחות גירויים מורכבים אחרים. יכולת לקשב בררני היא דוגמא לאסטרטגיית האזנה שמאפשרת לשומע להתמקד במטרה ולהתעלם או לדכא צלילי סביבה לא רלוונטיים. הנחת העבודה הנוכחית היא כי עם החשיפה לשפת אימם, תינוקות מפתחים יכולת של קשב בררני לשפתם מה שמאפשר להם להתעלם מהצלילים האחרים בסביבתם. מטרת העבודה הייתה לבחון את ההנחה כי לתינוקות יכולת של קשב בררני וכי יכולת זאת מתפתחת עם הגיל. נבדקו 24 תינוקות שומעים בעלי התפתחות תקינה בגיל 7-8 חודש, מתוכם 18 תינוקות נבדקו שוב בגיל 11-12 חודשים. עבור כל התינוקות עברית היא שפת אם. בעזרת הליך של מיקוד מבט (Central Fixation), הוערכה ההעדפה של כל תינוק לדיבור לעומת דיבור המושמע אחורנית כאשר הגירויים ניתנו פעם על רקע מיסוך אנרגטי (כאשר תדרי הרעש חופפים את אלו של הגירויים המושמעים) ופעם ועל רקע רעש מסיח (כאשר תדרי הרעש אינם חופפים את תדרי הגירויים). התינוקות נבדקו פעמיים: בגיל 7-8 חודשים ובגיל 11-12 חודש. ההנחה היתה שרעש אנרגטי ישפיע יותר מרעש מסיח בגלל ההשפעה הישירה של הרעש על תדרי הגירויים ושרעש מסיח יפריע לתינוקות הצעירים בשל יכולת קשב בררני פחות מפותחת. מתוצאות המחקר עולה כי: (א) על רקע רעש, התינוקות העדיפו להאזין לדיבור לעומת דיבור המושמע אחורנית; (ב) התינוקות הראו העדפת האזנה גדולה יותר לדיבור כאשר הגירויים היו על רקע רעש מסיח לעומת על רקע מיסוך אנרגטי מה שתומך בכך שלתינוקות יכולת קשב בררני; (ג) יכולת זאת עלתה עם הגיל; (ד) עם העלייה בגיל נצפתה העדפה גדולה יותר לדיבור לעומת דיבור המושמע אחורנית עבור שני סוגי הרעשים. מסקנות: ממצאי העבודה תומכים בכך שתינוקות מפתחים יכולת של קשב בררני במהלך השנה הראשונה לחיים, דבר המאפשר להם האזנה יעילה יותר לדיבור על רקע רעש. בעזרת פרדיגמת הניסוי, ניתן יהיה לבחון התפתחות של קשב אודיטורי באוכלוסיות מיוחדות של תינוקות.
