תקציר
הקדמה: לצרידות והפרעות קול שכיחות גבוהה. כ- 7% מהאוכלוסייה הכללית יסבלו מבעיית קול במהלך חייהם. שיתוף הפעולה בין רופא אף אוזן וגרון לקלינאית תקשורת באבחון וטיפול בחולים אילו הינו הכרחי אך לא תמיד מתקיים מסיבות שונות (זמינות, סיבות כלכליות הבנת החשיבות ועוד).
מטרות: בעבודה נתאר את המקרים בהם טופלו חולים טיפול משולב רופא וקלינאית תקשורת במרכז הרפואי רמב"ם ומידת יעילותו.
שיטות: כ-800 טיפולי קול מתבצעים במסגרת מכון השמיעה והדיבור מידי שנה. כ50 חולים מופנים מרופאי אף אוזן וגרון העובדים במחלקה. נתוני המטופלים, פרטי המקרה, טיפול קודם ומידת ההצלחה (מעקב Voice Handicap Index ובדיקות לרינגוסקופיה) יפורטו.
תוצאות: נמצא מתאם גבוה בין טיפול על ידי קלינאית תקשורת ושיפור קליני שבא לידי ביטוי בשביעות רצון המטופל ועלייה ב Voice Handicap Index שלו. בדיקות לרינגוסקופיה של מטופלים שעברו טיפול קול על ידי קלינאית תקשורת לאחר ניתוח להסרת נגע היו טובות מאילו שלא עברו טיפול, למרות שבשני המקרים חל שיפור בקול המטופל.
מסקנות: שיתוף פעולה בין רופא לקלינאית תקשורת בחולה עם בעיית הקול הינו הכרחי אך לא תמיד מיושם. תוצאות מחקר זה תומכות בהמשך שותפות זו.
