הפרעת בליעה (דיספגיה) הינה בעיה שכיחה היכולה לגרום לתמותה ותחלואה. הסיבות לבעיות בליעה הן רבות: אירועים מוחים, מחלות נירו דגנרטיביות (כדוגמת מחלת פרקינסון טרשת נפוצה וכולי). כל פגיעה בשלמות האנטומיה או עצבוב איברי הבליעה לדוגמא לאחר ניתוחי גרון וושט, קרינה לאזור הראש והצוואר, ניתוחים בחלל הפה והלוע תביא להפרעת בליעה זמנית או קבוע.
תהליך האבחון כולל אנמנזה עם שימת דגש על שאלות מכוונות לתפקוד מנגנון הבליעה ואיתור סימנים קליניים להפרעת בליעה. הערכת מנגנון הבליעה יכולה להתבצע בשתי דרכים:
הערכת הבליעה בעזרת סיב אופטי גמיש (FEES -Fiberoptic Endoscopic Evaluation of Swallowing).. בזמן הבדיקה ניתן לבדוק את התפקוד הפיזיולוגי של מנגנון הבליעה ולבחון בפתולוגיות אנטומיות ו/או התפקודיות המשפיעות עליו.
בדיקת ווידאופלורוסקופיה ( VSS -Videofluoroscopic swallowing study). הנבדק בולע מזונות במרקמים שונים (כגון קרקר, פודינג ונוזלים בסמיכויות שונות) המסומנים בחומר ניגוד הנראה בצילום רנטגן. בזמן הבליעה מבוצעת הקלטת וידאו של תהליך הבליעה.
בין השנים 2013-2015 בוצעו במרכז הרפואי רמב"ם, 330 הערכות בליעה: מתוכם נעשו 90 בדיקות ווידאופלורוסקופיה ו240 הערכת בליעה בעזררת סיב אופטי גמיש. הגיל הממוצא היה 16.7± 53.71. סיבות ההפניה היו ניתוחים באזור הראש והצווארואירועים מוחיים (%Nֵ)XX.
תהליך הבירור כלל בדיקת סיב אופטי גמיש (FEES) במידה והועלה חשד ל להפרעה תחתונה לסוגר העליון המשך בירור על ידי בדיקת ווידאופלורוסקופיה.
ב-%88ֵ נמצאה קורלציה בין ממצאי הבדיקה בעזרת סיב אופטי גמיש לבדיקת הוויאדאו פלורסקופיה, ב-%58 נמצאה פתולוגיה בשלב הוושטי כגון רפיון בשסתומי הוושט (ריפלוקס) ואוסטואופיטים שהפריעו למעבר המזון ללוע ולהתקעות של מזון בפוסט קריקואיד עם צביעת מכסה הגרון.
לאור התוצאות, ישנה חפיפה מאוד גבוהה בין שתי הבדיקות להערכת מנגנון הבליעה בתוצאות שלהן אך עם עדיפות לבדיקת הוודיאופלורוספקופיה במקרים של חשד להפרעה בתנועתיות ובתפקוד הוושט בחולים שעברו ניתוחים בגרון ובוושט.
