מטרה: מחקרים בתחום שטף-הדיבור מכמתים את חומרת הגמגום באמצעות מדדים פסיכואקוסטיים ומדדים התנהגותיים. הערכה זו מבוססת על שיפוט אנושי. ואולם, קיימת התאמה בינונית בלבד בין שופטים, ובין מדידות חוזרות. מטלת השיפוט דורשת זמן רב ומצריכה מיומנות גבוהה. לכן, למרות החשיבות הקריטית של מדידה זו, נעשה בה שימוש קליני מוגבל בלבד. מחקר זה נועד לבחון מדד חדש להערכת שטף הדיבור, ה-Speech Efficiency Score (SES), ככלי להערכה אוטומטית של שטף הדיבור.
שיטה: מדד ה-SES פותח באמצעות חברת NiNiSpeech, יחד עם תוכנה לחישוב אוטומטי מתוך הקלטות דיבור. לצורך בחינת התיקוף, הוקלטו 45 דוברי עברית ואנגלית בוגרים (15 אנשים מגמגמים שאינם מיישמים טכניקות להגברת שטף, 15 אנשים מגמגמים המשתמשים בטכניקות להגברת שטף, ו-15 דוברים שוטפים). בשלב הראשון, נשפטו ההקלטות על ידי שתי שתי קלינאיות-תקשורת, לשם חישוב אחוז ההברות המגומגמות. בשלב השני, קבוצה של 100 מאזינים שפטו את חומרת הגמגום באופן פרטני. המאזינים כללו קלינאי תקשורת, סטודנטים להפרעות בתקשורת, אנשים מגמגמים ומאזינים נאיביים. מטלת השיפוט כללה שיפוט דיכוטומי (גמגום/שוטף) ושיפוט רציף של חומרת הגמגום באמצעות סולם אנאלוגי בן 10 דרגות. לאחר מכן נבחנה ההתאמה בין שיפוט המאזינים, לבין המדידות של אחוזי ההברות המגומגמות ובין שני מדדים אלה לבין מדד ה-SES, המחושב באופן אוטומטי.
תוצאות: תוצאות המחקר מצביעות על התאמה גבוהה בין מדד ה-SES לבין אחוז ההברות המגומגמות (כפי שנמדדו באופן ידני). הממצאים הראשוניים מצביעים על הבדלים ברמת ההתאמה של מדד SES האוטומטי למדד הידני, בהתאם לסוגי הגמגום השונים. מדד ה-SES היה במתאם גבוה עם שיפוט הגמגום של קבוצות המאזינים השונות, בהשוואה למתאם בין מדד אחוז ההברות המגומגמות לבין שיפוט המאזינים. בהרצאה יוצגו גם הבדלים ברמות המתאמים הפנימיים בקבוצות הנבדקים השונות.
מסקנות: מדד ה-SES מציג לראשונה כלי אוטומטי לכימות חומרת המאפיינים הגלויים של הגמגום. המדד נמצא במתאם גבוה עם שיפוט מאזינים. שימוש במדד האוטומטי מאפשר הכללה של מדידות גמגום, באופן שוטף, מהיר ורציף, ככלי מחקרי וקליני, אשר לא היה ניתן ליישום ע"י קלינאי תקשורת וחוקרים עד כה.
