רקע: יכולת תפיסת דיבור טובה בשקט ועל רקע רעש נחשבת כתנאי הכרחי לרכישת שפה ולתקשורת בין-אישית תקינה. יכולת זו מבוססת על עיבודים של מערכת השמיעה (תהליכי "מטה-מעלה") וכישורים קוגניטיביים כמו קשב וזיכרון (תהליכי "מעלה-מטה"). האוכלוסייה על הרצף האוטיסטי ידועה כבעלת יכולות שמיעתיות תקינות אך בעלת קשיים בכישורים קוגניטיביים ותפקודים ניהוליים. מטרה: לאור האמור, מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבחון את היכולת של מתבגרים על הרצף האוטיסטי לזהות מילים על רקע רעש ולהשוות את ביצועיהם לקבוצות גיל שונות בעלי התפתחות תקינה. מטרה נוספת הייתה לבחון את תרומת המשתנים הקוגניטיביים לתפיסת דיבור על רקע רעש. הליך: קבוצת הניסוי כללה 15 נבדקים (11 גברים ו4 נשים) בגילאי 16-21 שנים, בעלי שמיעה תקינה, אשר אובחנו על הספקטרום האוטיסטי. חומרת האוטיזם (ע"פ שאלון ה- AQ) נע בין 26-38. הערכת תפיסת דיבור על רקע נעשתה באמצעות מבחן מטריצת המשפטים בגרסתו העברית (HebMatrix) שבעזרתו נקבע סף 50% לזיהוי מילים במשפטים על רקע רעש בשיטה האדפטיבית. לכל נבדק נקבעו 4 ספים. יכולות הקוגניטיביות הוערכו באמצעות מבחני זכרון להברות טפל ומספרים, מבחן לקשב שמיעתי, מבחן לקשב ויזואלי, ומבחן אינטליגנציה לא מילולית. תוצאות: נמצא כי (א) ספי תפיסת דיבור על רקע רעש של קבוצת הניסוי היו בין 2-5 דציבלים גרועים יותר לעומת בני גילם בעלי התפתחות טיפוסית. כמחצית מהנבדקים השיגו ספי דיבור על רקע רעש בדומה לאלו של בני 7 שנים והשאר הראו תוצאות דומות לבני 12 שנים; (ב) מדד חומרת האוטיזם מסביר 37% מהשונות בתוצאות המדידה הראשונה ו-20% מהשונות בתוצאות המדידה הרביעית; (ג) מבחן קיבולת זיכרון עבודה אודיטורי ויכולת קשב שמיעתי הסבירו 23-35% מהשונות בתוצאות המדידה הרביעית. מסקנות: מתבגרים על הרצף האוטיסטי הראו קשיים משמעותיים בתפיסת דיבור על רקע רעש למרות שמיעה תקינה. ממצא זה תומך בהשפעת תהליכי "מעלה-מטה" בקרב אוכלוסייה זו ויכול להסביר חלק מהקושי ברכישת שפה והקשיים בתקשורת בין-אישית שהם מדגימים. לכן, יש לקחת בחשבון את הקשיים השמיעתיים על רקע רעש של האוטיסטים במהלך ההתערבות הטיפולית.
