מטרה: זיהוי הגורם הגנטי למום לב מולד באמצעות אנליזת אקסום exome analysis.
רקע תיאורטי: היארעות מומי לב מולדים היא כ 1% מלידות חי ומהווה גורם משמעותי בתחלואת ותמותת תינוקות. לעיתים מום הלב המולד הוא חלק מתסמונת גנטית ידועה אך הבדיקה הגנטית האבחנתית אינה זמינה למטופל. לעיתים קיים חשד לסיבה תורשתית למום הלב עקב מקרים חוזרים באותה משפחה אך קיים קושי בביצוע אבחנה גנטית מדויקת, כזו המאפשרת להציע למשפחה יעוץ גנטי ואבחון טרום-נישואים, אבחון טרום-השרשתי או אבחון טרום-לידתי בהתאם למצב המשפחתי ולהשקפת עולמה. ללא ספק, מניעה עדיפה לאין ערוך על טיפול בבעיה קיימת.
שיטת מחקר: שימוש באנליזת אקסום לזיהוי הגורם הגנטי למום לב מולד בשתי אוכלוסיות מטופלים.
קבוצה א: 9 מטופלים עם אבחנה קלינית של תסמונת הכוללת מום לב; 7 עם תסמונת נונן 2 עם תסמונת מרפן.
קבוצה ב: 14 מטופלים ממשפחות בהם מספר ילדים הסובלים ממומי לב מולדים וההורים קרובי משפחה.
ממצאים: ניתן היה להגיע לאבחנה גנטית ב 8 מתוך 9 המטופלים בקבוצה א; 6/7 באלו עם תסמונת נונן ו 2/2 באלו עם תסמונת מרפן. בקבוצה ב ניתן היה להגיע לאבחנה ב 8 מתוך 14 המקרים שנבדקו.
דיון: בתסמונות נונן ומרפן קיים שיעור גבוה של מעורבות לבבית ותחלואה משמעותית. למרות ההתקדמות הרבה בזיהוי המוטציות הגורמות לתסמונות פעמים רבות הבדיקה האבחנתית אינה זמינה למטופלים וקיים צורך בשיפור המצב הקיים. גם בהעדר תסמונת גנטית ברורה, יש לשאוף לזהות את הגורם הגנטי במקרים בהם עץ המשפחה מורה בסבירות גבוהה על סיבה תורשתית למום הלב המולד. חרף גודל המדגם הקטן יחסית במחקר זה, נראה כי באמצעות בחירה של אוכלוסיות המטופלים המתאימות, ניתן להשתמש באנליזת אקסום ככלי יעיל ומהיר לקביעת אבחנה גנטית כגורמת למום לב מולד.