רקע: התכנית הארצית לסיקור שמיעה בילודים החלה בינואר 2010. התוכנית מורכבת מבדיקת סקר של הדים קוכליאריים לכלל היילודים ובדיקת אוטומטית של תגובת גזע המוח לגירוי שמיעתי לנכשלים בבדיקת ההדים הקוכליאריים ולילודים בסיכון ללקות שמיעה. יעדי התוכנית שנקבעו הם השלמת אבחון לקות שמיעה מולדת עד גיל 3 חודשים ותחילת השיקום עד גיל 6 חודשים . נמצא במחקר מעקב כי יעדי התוכנית טרם הושגו במלואם.
מטרת המחקר: לזהות את הגורמים המסייעים ואת החסמים להיענות לביצוע בדיקות המשך לתינוקות שנכשלו בבדיקת סיקור שמיעה.
שיטה: באמצעות התיק הממוחשב של טיפת חלב אותר מדגם של 553 תינוקות שנולדו בתקופה שבין 11/2014 ל-05/2015 ודווח כי נכשלו בבדיקות סיקור טרם שחרורם מבית החולים. נערך ראיון טלפוני באמצעות שאלון מובנה לגבי התהליך החל מביצוע בדיקות הסיקור ועד לביצוע בדיקת המעקב.
תוצאות: הסכימו להשתתף בסקר הטלפוני 403 (83%) הורים לתינוקות בני 4-6 חודשים. שליש מההורים דווחו שהיו מאוד מודאגים מתוצאות בדיקת הסיקור שנמסרו להם. בעוד ש- 84% מההורים דיווחי כי קבלו הסבר בעל-פה לאחר הבדיקה, מעל ל- 50% מההורים אמרו שלא קבלו חומר כתוב שמסביר על בדיקת הסיקור. רק כמחצית מההורים שהיו זקוקים לבדיקה מעקב דיווחו שקבלו תור לבדיקה חוזרת תוך חודש מהשחרור מבית חולים. כ- 70% מהתינוקות שנבדקו בבדיקה חוזרת, עברו אותה בהצלחה.
מסקנות: ממצאי המחקר מצביעים על צורך ליעל את התקשורת בין המטפלים למטופלים כדי להפחית את הדאגה; לשפר את דרכי העברת המידע בין הגורמים המטפלים באמצעות טכנולוגיה מתקדמת כגון טפסים אלקטרוניים, מסדי נתונים ותכנית מחשבה בריאה של משרד הבריאות; צמצום זמן ההמתנה לבדיקות המעקב על מנת לעמוד ביעדי תכנית הסיקור.
