רקע:
בתחילת 2014 חודש חיסון שגרתי של חיסון ה OPV לתינוקות בני 6 ו18 חודשים בישראל בעקבות הופעת נגיף הפוליו בשפכים בשנה שקדמה לכך. נגיפי הפוליו, ובכללם זני Sabin מופרשים בעיקר בצואה ולכן אמצעי הזהירות הננקטים בנוגע להפרשת הנגיף הינם בעיקר בקשר של הפרשות בצואה. עבודות קודמות בספרות הראו כי הנגיף מופרש גם ברוק ובדרכי הנשימה העליונות, אולם הנתונים על כך הם מעטים ומוגבלים ומתייחסים לילדים שלא קיבלו בעבר IPV.
מטרת המחקר:
על מנת להבין את המשמעות הקלינית של הפרשת הנגיף בדרכי הנשימה העליונות נבדקו דגימות רוק של ינוקות אשר חוסנו במנה הראשונה של OPV בזמנים שונים ( יומיים, ארבעה, שישה ימים ושבועיים לאחר קבלת החיסון). הבדיקות נעשו בשיטת PCR במעבדת הפוליו המרכזית של משרד הבריאות.
תוצאות:
זיהוי הנגיף בשיטת PCR נמצא אצל 0 מתוך 47 ילדים כעבור יומיים, 1 מתוך 49 ילדים כעבור 4 ימים ו 2 מתוך 49 ילדים כעבור שישה ימים ו0 מתוך 30 ילדים כעבור שבועיים.
גורמים אשר העלו את הסיכון להפרשה היו גיל נמוך יותר אצל הנבדקים (בהתאמה בין 2 קבוצות הגיל), והיעדר אחאים בבית. לחיסון בו זמנית ברוטה, היתה השפעה גבולית מבחינה סטטיסטית על משך ההפרשה של הנגיף ברוק לאחר קבלת החיסון (p= 0.07 (.
סיכום ומסקנות:
במחקר זה, שהוא הראשון מסוגו בעולם בקרב ילדים אשר חוסנו בתוכנית חיסונים המשלבת IPV עם OPV, הודגם כי הפרשת הנגיף ברוק מופיעה בשיעור נמוך מקרב הילדים ולזמן קצר בלבד. קרוב לוודאי שלהפרשה הזו אין משמעות אפידמיולוגית קלינית בנסיבות רגילות אלא רק במצבים של אנשים עם דיכוי חיסוני חמור.