רקע: התכנית הארצית לסיקור שמיעה בילודים החלה לפעול בינואר 2010. התוכנית מורכבת מבדיקת Otoacoustic emissions (OAE) לכלל היילודים ובדיקת Automated Auditory Brainstem Response לנכשלים בבדיקת ה- OAE ולילודים בסיכון ללקות שמיעה. יעדי התוכנית שנקבעו הם השלמת אבחון לקות שמיעה מולדת עד גיל 3 חודשים ותחילת השיקום עד גיל 6 חודשים .התוכנית החדשה הביאה להקדמת מועד בדיקת הסיקור לכלל התינוקות, הרחיבה את הסיקור לכל היילודים בארץ וגם הוסיפה סיקור שניוני לנכשלים ולקבוצות סיכון. יחד עם זאת נמצא במחקר מעקב כי יעדי התוכנית טרם הושגו במלואם.
מטרת המחקר: לזהות את הגורמים המסייעים ואת החסמים להיענות לביצוע בדיקות המשך לתינוקות שנכשלו בבדיקת סיקור שמיעה.
שיטה: באמצעות התיק הממוחשב של טיפת חלב אותר מדגם של 553 תינוקות שנולדו בתקופה שבין 11/2014 ל-05/2015 ודווח כי נכשלו בבדיקות סיקור טרם שחרורם מבית החולים. נערך ראיון טלפוני עם אחד ההורים באמצעות שאלון מובנה לגבי התהליך החל מביצוע בדיקות הסיקור ועד לביצוע בדיקת המעקב.
תוצאות: הסכימו להשתתף בסקר הטלפוני 403 (83%) הורים לתינוקות בני 4-6 חודשים. שליש מההורים דווחו שהיו מאוד מודאגים מתוצאות בדיקת הסיקור שנמסרו להם. בעוד ש- 84% מההורים דיווחי כי קבלו הסבר בעל-פה לאחר הבדיקה, מעל ל- 50% מההורים אמרו שלא קבלו חומר כתוב שמסביר על בדיקת הסיקור. רק כמחצית מההורים שהיו זקוקים לבדיקה מעקב דיווחו שקבלו תור לבדיקה חוזרת תוך חודש מהשחרור מבית חולים. כ- 70% מהתינוקות שנבדקו בבדיקה חוזרת, עברו אותה בהצלחה.
מסקנות: ממצאי המחקר מצביעים כי על מנת ליעל את תכנית הסיקור והמעקב יש (א) ליעל את התקשורת בין המטפלים לבין המטופלים על מנת להפחית את הדאגה; (ב) לשפר את דרכי העברת המידע בין הגורמים המטפלים באמצעות טכנולוגיה מתקדמת כגון טפסים אלקטרוניים, מסדי נתונים ותכנית מחשבה בריאה של משרד הבריאות על מנת לאפשר מעקב אחר התינוקות שלא עברו את בדיקת הסיקור ולהבטיח את רצף הטיפול בהם; (ג) לאפשר צמצום זמן ההמתנה לבדיקות המעקב על מנת לעמוד ביעדי תכנית הסיקור.
