רקע: טיפול אופטימלי בסוכרת נעורים מתבסס כיום על מתן אינסולין בהתאם לספירת פחמימות (ס"פ). עם זאת, ההיענות לביצוע ס"פ היא נמוכה עקב החשש מהצורך לזכור את כמות הפחמימות בסוגי מזון רבים ובכך נפגע איזון הסוכרת. השערת המחקר הנה שלכל מטופל קיים מגוון מצומצם יחסית של סוגי מזון ושהשגת מודעותו לכך תביא לעלייה בהיענות לס”פ ולשיפור באיזון הסוכרת.
מטרות: 1)לבדוק האם לכל מטופל ישנו רפרטואר מצומצם וקבוע של סוגי ארוחות אינדיבידואלים.
2) לבדוק האם המודעות לרפרטואר הארוחות האינדיבידואלי תעלה את המסוגלות של החולים לזכור את כמות הפחמימות בארוחות אלו.
3) לבדוק האם שימוש באוגדן מאכלים אינדיבידואלי יביא לשיפור בניטור רמות הסוכר של החולים לאחר 6 חודשים.
שיטות: המחקר מסוג קליני פרוספקטיבי, התבצע לאורך 6 חודשי מעקב במרפאות לסוכרת נעורים בבתי החולים הדסה. אוכלוסיית המחקר כללה 20 מטופלי סכרת סוג 1 בגילאי 6-23 שנים שמלאו שאלון (FFQ(food frequency questionnaire ויומן אכילה אישי, לפיהם נקבע מספר סוגי המאכלים האישי והוכן לכל מטופל אוגדן מזונות אינדיבידואלי עם כימות הפחמימות. לאחר 6 חודשי שימוש באוגדן נערכה השוואה לערכי HbA1C של הנבדקים חצי שנה לפני תחילת המחקר.
תוצאות: לאחר הצלבת נתוני 20 יומני האכילה עם 20 שאלוני FFQ , נמצא שממוצע סוגי המאכלים אשר נאכלים באופן קבוע עמד על 31.5 לנבדק, בהתאם להשערה. בשלב הבא ייבדק השינוי בהיענות לס"פ עבור המזונות אותם צרך המטופל ע"י הידיעה של כמות הפחמימות בסוגי המזון האינדיבידואליים ובמקביל ייבדק השינוי ברמות ה-HBA1C.
דיון: נמצא ביסוס להשערה כי קיים רפרטואר אינדיבידואלי מצומצם של סוגי מזונות (בממוצע 31.5). חשוב יהיה לראות את השפעת המודעות לכך על ההיענות לס"פ של המטופלים ועל איזון הסוכרת כפועל יוצא.
