מבוא: מחלות פנאומוקוקליות פולשניות נגרמות ע"י חדירה של Streptococcus Pneumoniae לאתר סטרילי כגון דם או נוזל חוט שדרה, והינן גורם מוביל לתחלואה בילדים. בשנת 2009 הוכנס לחיסוני השגרה בישראל חיסון מצומד כנגד 7 סרוטיפים של החיידק (PCV7).ובנובמבר 2010 הוחלף ל-PCV13, אשר מכסה 13 סרוטיפים.
מטרת המחקר הינה להעריך את יעילות החיסון ע"י השוואת שיעור התחלואה בעקבות המחלה וסיבוכיה, בקרב ילדים הפונים ל-3 בתי חולים במרכז הארץ, בתקופה שלפני הכנסת החיסון לתכנית החיסונים ובתקופה שאחריה.
שיטות:ילדים שהגיעו בתקופה של 01.2007-06.2009 נחשבו כשייכים לקבוצה שלפני הכנסת החיסון, ומה 07.2009-12.2012 כקבוצה שאחרי הכנסת החיסון. נעשה איתור תיקי הילדים להם תרבית דם ו/או נוזל חוט שדרה חיובית לStrep. Pneumoniae איסוף נתונים דמוגרפים וקליניים וחישוב של השינוי בשיעור האשפוזים והשינוי בשיעור הפניות למחלקה לרפואה דחופה בין שתי התקופות.
תוצאות: נכללו 309 ילדים. נצפתה ירידה של 33% בשיעור האשפוזים עקב מחלה פנאומוקוקלית פולשנית בתקופה שאחרי הכנסת החיסון. בקרב הפונים למחלקה לרפואה דחופה, אשר לא אושפזו, נרשמה ירידה של 45% בשיעור של ילדים עם תרבית חיובית לפנאומוקוק. שיעורי הבקטרמיה הסמויה ירדו ב-55% משיעור של 2.86 ל-1.3 פר 10,000 פניות דחופות.
מבין הסרוטיפים שבודדו, מצאנו ירידה של 86% בסרוטיפים שכלולים ב-PCV7, ועלייה בקרב הסרוטיפים שהוספו ב-PCV13 ובסרוטיפים שלא כלולים בחיסון.
דיון וסיכום: הכנסת החיסון לתוכנית חיסוני השגרה בישראל הביאה לירידה משמעותית בתחלואה בקרב האוכלוסייה שנבדקה, כפי שמתבטאת בירידה מובהקת בשיעור האשפוזים ושיעור הפניות למחלקה לרפואה דחופה. ירידה בשיעור הבקטרמיה הסמויה לשיעורים נמוכים מאוד מעלה את הצורך לשקול את שינוי המדיניות הטיפולים בקרב ילדים מחוסנים שנראים טוב המגיעים עם חום ללא מקור ברור .
