רקע: בשנים האחרונות מצטברות עדויות על הקשר בין משקל לידה נמוך לבין הסיכוי להתפתחות מחלות כליה ויתר לחץ דם בהמשך החיים, כמו-כן נמצא קשר בין משקל לידה נמוך להתפתחות מחלות כליה גלומרולריות. בספרות לא קיימות מסקנות חד משמעיות לגבי המועד בו צפויים להופיע סימנים ראשונים לנזק הכלייתי.
כמו-כן לא קיימות הנחיות לגבי הצורך במעקב בהיבט הכלייתי , בילדים שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד.
מטרות :
- זיהוי סימנים ראשונים לפגיעה כלייתית בילדים שנולדו במשקל לידה נמוך מ 1500 גר' בקבוצת הגיל 10-13 שנים.
- הערכת הצורך במעקב נפרולוגי בילדים שנולדו במשקל לידה נמוך וקביעת הגיל בו יש צורך להתחיל במעקב.
שיטות:
נבדקו 103 ילדים אשר נולדו במשקל לידה נמוך מ-1500 גרם וטופלו במחלקת הפגים במרכז שניידר, בין השנים 2002-2004.
נבדקו- משקל, גובה, לחץ דם, קריאטנין בדם, שתן לחלבון, אלבומין וקריאטנין.
תוצאות:
ב-16 מהילדים (15.8%) נמצא לחץ דם באחוזון 95 ומעלה . נמצא כי הילדים עם לחץ דם גבוה נולדו במשקל לידה נמוך יותר באופן מובהק מאלו שאצלם נמדד לחץ דם תקין.
ב-7 מהילדים (6.9%) נמצא לחץ דם בין אחוזון 90 ל- 95 (pre- hypertension).
ב-14.3% מהילדים נמצא יחס אלבומין/קריאטנין גבוה בשתן (מעל 30 מק"ג /מ"ג).
מסקנות:
בקרב ילדים שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד קיימת שכיחות מוגברת של יתר לחץ דם כבר בגיל צעיר (10-13 שנים), הנמצאת בקשר מובהק עם משקל הלידה. כמו כן קיימת שכיחות מוגברת של פרוטאינוריה. ממצאים אלו הינם ביטויים מוקדמים לנזק כלייתי. לאור ממצאי המחקר אנו ממליצים על מעקב נפרולוגי בכל הילדים שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד, לפחות החל מגיל 10 שנים.
יש צורך במחקרי המשך בקרב מתבגרים שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד.